בשעת הדחק מותר, ובלבד שתכתבי בשנוי כלשהו...למשל, באמצעות מקלדת אלחוטית שסוללתה סולקה מבעוד שבת קדשנו...

ניסיתי, אבל ללא סוללה המקלדת האלחוטית לא שדרה ולא נכתב שום דבר, ניסיתי זאת שוב ושוב, וזו עובדה, ללא סוללה המקלדת לא משדרת.

 

אני אבדוק לאחר צאת השבת בגוגל ובויקיפדיה מה הסיבה, אולי אמצא שם פיתרוןemo_32.png

בשעת הדחק מותר, ובלבד שתכתבי בשנוי כלשהו...למשל, באמצעות מקלדת אלחוטית שסוללתה סולקה מבעוד שבת קדשנו...

 

למרות שדיגדגתי את עצמי הרבה לא הצלחתי לצחוק מהבדיחה התפלה של פוסי

 

ובקשר לשאלתה של אריאלה הנכבדה.

זה תלוי, אם השאלה לגבי מערכת הפורומים של וואלה, היא אינה אוסרת לכתוב בשבת

אם השאלה לגבי ההלכה היהודית, ההלכה אוסרת לכתוב בשבת לא בפורום זה ולא בכל מקום אחר.

הגולשים הדתיים ממילא לא נכנסים לכאן בשבת, כך שאין שום יתרון לפחות לגביהם בכתיבה בשבת בפורום הזה.

 

 

 

 

תודה על התשובה ג'קו...

 

אבל לא כתבת דבר כזה, ברוח זו : 'הפורום כשמו כן הוא, ל'דתיים וחילונים' כאחת, וכל אחד רשאי ומוזמן לנהוג בו על פי דרכו והרגליו ובודאי שהפורום לא ינהג במיסיונריות וגם לא בשיפוט ערכי בהקשר הזה, לשום כיוון'.

 

(ואף אחד לא באמת יודע מה הגולשים הדתיים עושים. בנים של רבנים מפורסמים מחזיקים טלפון 'כשר', אבל גם טלפון לא כשר באופן יותר מוצנע, ואל תתפלא אם אגלה לך או תגלה בעצמך שיש רבנים רבים שבכלל לא מאמינים באלוקים\אלוהים).

פוסי שלום

נהניתי לקרוא את תגובותיך המפורטות

בנוסף, האם ייתכן פיזית שיהיה מבול כמתואר בתורה על כדור הארץ העגול?

נראה כי מבול אפשרי לאלה המאמינים שהארץ שטוחה.

כן,

אפשרי לכסות במים גם גוף כדורי, על כל "בליטותיו", ככדה"א על יבשותיו, בהימצא כמות מספקת של מים.

אלא שמדובר בכמות מים בלתי נתפשת, אשר איננה מצויה ב"משק המים" של כדה"א, לדעת USGS (מנהל הסקר הגיאולוגי של ארה"ב).

בעקרון, גרביטציית כדה"א היא מקסימלית על פני כדה"א, אולם גם בגבה של 8855 מטרים (גבה האוורסט, פלוס 15 אמות מקראיות) כח המשיכה של כדה"א הוא כמעט כשעורו על פני כדה"א, וכח המשיכה של הירח והשמש, אפילו בראש חודש, עת שניהם מצויים כמעט בקו אחד וכח משיכתם פועל במצורף - אין בו די ל"גזול" ולו טפה ממימי כדה"א.

כנגד ה- USGS, מעמיד המסיון היהודי את גרסת מעשיית המבול שבמיתולוגיה היהודית.

בחר באפשרות הנראית לך סבירה יותר...

ל-pussy-galore היקרה.

נכון שהיו עוד 4-5 "תורות" לפני "תורת ישראל". הם נוצרו ע"י האכדים והשומרים במזרח התיכון. 

אברהם אבינו לא יצר תורה משלו, אך הוא הכיר את ה"תורות" בנות זמנו. שאני מכנה אותם "תורות העברים", מאחר ומוצאם של העברים גם הוא מארם . וכידוע ה"עברים" בני משפחת אברהם אבינו רעו את צאנם מחרן בצפון ועד "נהריים" בדרום.

לנושא השבת. כל חוקי השבת של היהדות הרבנית, אינה מ"תורת ישראל". אלא תוצאה של חוקים שהסתבכו לאחר "החמרןות" אין קץ.

על פי "חוק השבת" שבעשרת הדיברות, אסור לעסוק בכל מלאכה !!!

מהי מלאכה ? כל עיסוק הנעשה לצורך הכנסה כספית, הגם שהתשלום יהיה במהלך השבוע, אסור לעשותה בשבת. 

זה כולל את "שוק העליות לתורה" ביום שבת בבית הכנסת. כשאני אומר כל עיסוק הכוונה לכל עיסוק במלאכה, במסחר וכד'.

כשכתוב "לא תבערו אש בכל מושבותיכם", הכוונה היא לא לאש המיועדת לבישול ו/או צליה, אלא להגדלת האש באמצעות מפוח, דבר שנעשה למטרות עבודה בלבד כצורפות, נפחות, ניפוח זכוכית וכד'.

באשר לעבודת הבישול/הצליה , בבית המקדש הקריבו קורבנות בשבת ואפילו ביום הכיפורים. דבר שהצריך "שחיטה", "פשיטת העור",   חלוקת הבשר לנתחים וצלייתם. כל זה בגלל שבני אדם צריכים לאכול גם ביום שבת ואפילו ביום הכיפורים. (לגבי יום הכיפורים, באף מקום בתורת ישראל, לא נכתב שצריך לצום!!! כל שצריך הוא "לענות את הנפש", לא את הגוף) 

בחוק השבת שבעשרת הדיברות , אסורה המלאכה : עליך, על בנך ובתך, על עבדך ואמתך, על שורך וחמורך.... מי חסר ?

חסרה אישתך , זאת עקרת הבית המכינה את האוכל לבני המשפחה. זאת מאחר ועבודת הכנת האוכל אינה נחשבת "למלאכה" אלא לצורך קיומי של האדם בעידן שבו לא הייתה פלטת חימום או גז לבישול וכל בני האדם היו משתמשים בעץ לצרכי הבישול.

נכון, ל"קושש עצים", זאת מלאכה. וניתן לעשותה גם ביום שישי. אך את האוכל מכינים לארוחה בו ביום שאוכלים אותה.

 

על פי חוקי השבת ב"תורת ישראל", כל עיסוק הקשור ל"סיעוד" בני אדם, היא מצווה ולא מלאכה. למרות שבימינו מקבלים "שכר עבודה" כפול ומכופל על עבודה זאת בשבת.

 

על פי "תורת ישראל", מי שאינו יכול לחגוג את "חג הפסח" מכל סיבה שהיא, יכול לדחות את חג הפסח עד לחודש ימים.

וחג הפסח הוא החג החשוב ביותר ב"תורת ישראל". כך גם לגבי מי ש"עובד" בשבת בעבודת "סיעוד" בבתי חולים, בתי מלון, מסעדות ובתי אוכל וכד'. חובה שהמעביד יתן להם חופש ביום אחר באמצע השבוע , רצוי ביום קבוע. כך השבת שלהם יכולה להיות בכל אחד מימי השבוע. אך כל יתר העובדים במשק שאינם עוסקים ב"סיעוד" יכולים "לנוח" ולהנות ככל אוות נפשם ביום השבת ככתוב "שבת וינפש". כי השבת היא לצרכי הנפש. ראשית, כל אדם יכול לעשות ככל חפצו ולהנאתו. אם לנסוע ולפגוש בני משפחה וחברים, או לנסוע לחיק הטבע לבלות ולמנגל. ובעיקר לעשות דברים שאינו יכול לעשות במשך השבוע בגלל עבודתו.

 

בכדי ללמוד את "תורת ישראל", חובה להתחיל מבראשית ועד דברים. זאת כל התורה שכתב משה נביאנו (לא "רבנו" כי לא הוסמך לרבנות). 

 

בכבוד רב

שלום הלוי

"בית הלויים" יהדות אמיתית וחילונית על פי "תורת ישראל" באהבה

סיכום נחמד של כמות המים העולמית.

 

אך לא לקחת בחשבון שאגן הים התיכון הוא בעצם עמק בן כ-3-4 אלף ק"מ . 

לא לקחת בחשבון את מיצר גיברלטר שהיווה את המחסום של האוקינוס האטלנטי מלפרוץ לאגן הים התיכון.

לא לקחת בחשבון צונמי ענק שנוצר כתוצאה של פריצת מיצר גיברלטר עקב רעידת אדמה או נפילת מטאור ענק באוקיאנוס.

לא לקחת בחשבון, שכל יום בתנ"ך, הוא בעצם מליארד שנים מבחינת האירועים בכדור הארץ. כך שאנו כיום נמצאים מבחינת התחשיב הבבלי (היהודי) בשנת 5779 שהיא השנה של המליארד ה-6 של כדור הארץ.

סיכום נחמד של כמות המים העולמית.

 

אך לא לקחת בחשבון שאגן הים התיכון הוא בעצם עמק בן כ-3-4 אלף ק"מ

לא לקחת בחשבון את מיצר גיברלטר שהיווה את המחסום של האוקינוס האטלנטי מלפרוץ לאגן הים התיכון.

לא לקחת בחשבון צונמי ענק שנוצר כתוצאה של פריצת מיצר גיברלטר עקב רעידת אדמה או נפילת מטאור ענק באוקיאנוס.

לא לקחת בחשבון, שכל יום בתנ"ך, הוא בעצם מליארד שנים מבחינת האירועים בכדור הארץ. כך שאנו כיום נמצאים מבחינת התחשיב הבבלי (היהודי) בשנת 5779 שהיא השנה של המליארד ה-6 של כדור הארץ.

"לא לקחת בחשבון, שכל יום בתנ"ך, הוא בעצם מליארד שנים מבחינת האירועים בכדור הארץ"?

טעות בידך. 

כל יום מימות ה"בריאה" היה של 24 שעות של ימינו, וראיה לכך הוא מולד בהר"ד (יום ב', שעה 11pm, ו- 204 חלקים) המשמש ראשית (origin) לחשבון הלוח העברי, ויש לו הד גם באחד מכללי הדחיה של א' תשרי (דחיית גטר"ד, אם המולד של שנה לא מעוברת יחול ביום שלישי [ג'] אחרי שעה 9 [ט', שעה 3am] ו- 204 חלקים יש לדחות את רה"ש ליום חמישי).

 

"לא לקחת בחשבון צונמי ענק שנוצר כתוצאה של פריצת מיצר גיברלטר עקב רעידת אדמה או נפילת מטאור ענק באוקיאנוס"?

צונאמי אינו נמשך 150 יום (בראשית ז כד)!

 

"לא לקחת בחשבון שאגן הים התיכון הוא בעצם עמק בן כ-3-4 אלף ק"מ"?

נו, ושקע מריאנה עמקו מעל 11 ק"מ!

ה- USGS כלל הכל.

אם יש לך מספרים אחרים - הוציאם אלינו ונדעם...

במרכז תורת ישראל קיים פולחן קורבנות לפסלי אלים שהיו בבית המקדש, עם חורבן בית המקדש השני וחיסול מעמד הכוהנים השתלטו על היהדות חז"ל.

חז"ל ביטלו את הלוח השמשי שהיה נהוג בבית המקדש ויצרו לוח שנה ירחי. 

היהדות של היום לא מתנהלת לפי ציוויי התורה אלא על פי 'שלחן ערוך' שחובר על ידי יוסף קארו במאה ה17. 

לדוד המלך ואלכסנדר ינאי החשמונאי לא הייתה בעיה של גיוס תלמידי ישיבה כי לא היו ישיבות בזמנם.

במרכז תורת ישראל קיים פולחן קורבנות לפסלי אלים שהיו בבית המקדש, עם חורבן בית המקדש השני וחיסול מעמד הכוהנים השתלטו על היהדות חז"ל.

חז"ל ביטלו את הלוח השמשי שהיה נהוג בבית המקדש ויצרו לוח שנה ירחי

היהדות של היום לא מתנהלת לפי ציוויי התורה אלא על פי 'שלחן ערוך' שחובר על ידי יוסף קארו במאה ה17. 

לדוד המלך ואלכסנדר ינאי החשמונאי לא הייתה בעיה של גיוס תלמידי ישיבה כי לא היו ישיבות בזמנם.

"חז"ל ביטלו את הלוח השמשי שהיה נהוג בבית המקדש ויצרו לוח שנה ירחי".

לא נכון!

הלוח העברי, אשר לאמיתו של דבר הינו לוח פרי חישוביו של האסטרונום היווני Meton בן המאה החמישית לפנה"ס שהתבסס על תצפיות בבליות לאורך מאות שנים, הוא לוח לוני-סולארי בן מחזור של 19 שנות ירח, מהן שבע מעוברות (ובסך הכל 235 ירחים שארכם כמעט במדויק(*) זהה לארכן של 19 שנים שמשיות), עליו התבסס הלוח העברי החישובי (קודם לידיעת החישוב - נהוג היה לעבר שנים על סמך תצפית שנערכה עד אמצע אדר. אם באמצע אדר נראה היה כי האביב עוד רחוק - היו מכריזים כי האדר הנכחי הוא אדר א' של 30 יום, והשנה תהיה מעוברת [החודש הבא יהיה אדר רגיל בן 29 ימים, ולאחריו ניסן]).

 

ומדוע לא נכון הוא כי חז"ל כפו לוח שנה ירחי?

משום ששנה ירחית ארכה כ- 354 ימים בעוד שנה שמשית ארכה כ- 365.2425, ואילו לא הוכנסה השיטה של Meton היה הפסח נודד לאחור, לעבר החורף, והרי נצטווינו לחוג את הפסח בתקופת האביב.

 

 

 

(*) כמעט במדויק. לאמיתו של דבר 19 שנים עבריות, מהן שבע מעוברות ארוכות בשעתיים וכארבע וחצי דקות מ- 19 שנות חמה, ולפיכך נודד פסח לעבר הקיץ בכיממה כל 216 שנים וכבר נדד כ- 16 ימים מאז "יציאת מצרים" (ארוע מיתולוגי שכביכול ארע לפני כ- 3300 שנים על פי ה- timeline של המיתולוגיה היהודית) - ראיה לאי-קיום אלהים, שהרי לו היה קיים אלהים - היה מתאם את מסלולי שני גרמי השמים "מעשה ידיו", ירח וארץ, כך שהפסח לא ינדוד... 

בבית המקדש התנהלו המשמרות והחגים לפי לוח שמשי

לפי ספר יובלים שנמצא עם מגילות ים המלח השנה התחילה ביום רביעי בו נבראו המאורות.

בלי אור אין ימים.

לוח השנה הירחי נכפה עלינו על ידי אנטיוכוס לבית סלווקוס.

לוח שנה ירחי מזייף ב11 יום לשנה כלומר בשנה השנייה 22 יום ורק בשנה הרביעית המעוברת יש תיקון.

בחקלאות ההפרשים האלה הם קריטיים

בבית המקדש התנהלו המשמרות והחגים לפי לוח שמשי

לפי ספר יובלים שנמצא עם מגילות ים המלח השנה התחילה ביום רביעי בו נבראו המאורות.

בלי אור אין ימים.

לוח השנה הירחי נכפה עלינו על ידי אנטיוכוס לבית סלווקוס.

לוח שנה ירחי מזייף ב11 יום לשנה כלומר בשנה השנייה 22 יום ורק בשנה הרביעית המעוברת יש תיקון.

בחקלאות ההפרשים האלה הם קריטיים

נראה לי כי אינך מכיר כלל לוחות שנה.

"בבית המקדש התנהלו המשמרות והחגים לפי לוח שמשי"???

לא יתכן! על פי לוח שנה שמשי - פסח ינדוד לאחור לעבר החורף עד שיצא מתקופת האביב.

 

"לפי ספר יובלים שנמצא עם מגילות ים המלח השנה התחילה ביום רביעי בו נבראו המאורות"???

לא יתכן! חשבון הלוח העברי מתחיל ממולד בהר"ד (יום ב' שעה 11pm ו- 204 חלקים).

 

"לוח השנה הירחי נכפה עלינו על ידי אנטיוכוס לבית סלווקוס"???

אינני יודע האם זה נכון, אם לאו. טוב יהיה אם תמציא ראיה לטענה זו.

 

"לוח שנה ירחי מזייף ב11 יום לשנה כלומר בשנה השנייה 22 יום ורק בשנה הרביעית המעוברת יש תיקון"???

אתה מבלבל בין לוח ירחי לבין לוח שמשי אזרחי.

מכיוון שארך שנה שמשית הוא כ- 365.2425 יממות אזי כל ארבע שנים מוסיפים יום לפברואר(*).

עיבור שנה ירחית אינו מתרחש כל ארבע שנים, אלא שבע פעמים במחזור של 19 שנים, בשנה שלישית, ששית, שמינית, 11, 14, 17, 19 (סימנן גו"ח אדז"ט) על ידי הוספת אדר א' בן 30 ימים לפני אדר הרגיל בן 29 הימים...

 

  

 

 

(*) עיבור שנה אזרחית:

אם השנה מתחלקת ב- 4 היא מעוברת (פברואר יהיה בן 29 ימים במקום 28 כרגיל),

אולם אם מתחלקת ב- 100 אינה מעוברת,

אולם אם מתחלקת ב- 400 היא מעוברת בכל זאת.

 

לפיכך תהיינה 97 שנים מעוברות בכל 400 שנים.

 

האסטרונומים של יוליוס קיסר יעצו לו לעבר כל ארבע שנים (זהו הלוח היוליאני), אלא שהתברר במרוצת השנים כי זהו עיבור-יתר, ולקראת סוף המאה ה- 16 נצטברו עשרה ימים עודפים (חג קתולי כלשהו הקשור לתופעת טבע "הקדים להגיע"). לאחר שנועץ באסטרונומים החליט האפיפיור גרגוריוס ה- 13 להכריז בצו אפיפיורי כי ממחרת הארבעה באוקטובר 1582 יחול החמישה-עשר באוקטובר 1582 (היינו, ימחקו עשרה ימים) והיתווה נוהל חדש לעיבור, הנוהל שלעיל, ומאז קרוי הלוח האזרחי לוח גרגוריאני.

לכן אם מישהו שואלך מה ארע בעשרה באוקטובר 1582 דע לך כי זוהי trick question. לא היה עשרה באוקטובר בשנת 1582.

ממליץ לך לקרוא את ספרה של פרופ' רחל אליאור 'זכרון ונשייה'

בקצרה עמ' 148

זמן מקודש:שושלות כוהניות מופקדות על משמרת הקודש המיוסדת על שמירת לוח שבתות מחזורי שנתי ורב שנתי קבוע ומחושב מראש,.....לוח השבתות והתקופות השמיטות והיובלים, המונה 364 ימים, 52 שבתות ומחולק לארבע תקופות בנות 91 ימים כל אחת שבכל אחת 13 שבתות, נשמר בידי כ"ד משמרות כוהנים......

שבעה מועדי ה' בשבעת החודשים הראשונים של השנה.

החודש הראשון התחיל עם יום השוויון באביב ביום רביעי

כל שבע שנים היו משלימים תוספת של שבעה ימים.

החגים לא נדדו אלא היו בתאריכים קבועים ותמיד נפלו על שבת.

בשנה שמשית אין נדידה כמו בלוח ירחי

אנטיוכוס ויורשיו מינו את הכהנים והחליפו את הלוח והחשמונאים ואחריהם חז"ל נשארו עם לוח ירחי. 

הכוהנים ברחו עם ספרות בית המקדש לקומראן ושאריות כתביהם נמצאות בירושלים 

ממליץ לך לקרוא את ספרה של פרופ' רחל אליאור 'זכרון ונשייה'

בקצרה עמ' 148

זמן מקודש:שושלות כוהניות מופקדות על משמרת הקודש המיוסדת על שמירת לוח שבתות מחזורי שנתי ורב שנתי קבוע ומחושב מראש,.....לוח השבתות והתקופות השמיטות והיובלים, המונה 364 ימים, 52 שבתות ומחולק לארבע תקופות בנות 91 ימים כל אחת שבכל אחת 13 שבתות, נשמר בידי כ"ד משמרות כוהנים......

שבעה מועדי ה' בשבעת החודשים הראשונים של השנה.

החודש הראשון התחיל עם יום השוויון באביב ביום רביעי

כל שבע שנים היו משלימים תוספת של שבעה ימים.

החגים לא נדדו אלא היו בתאריכים קבועים ותמיד נפלו על שבת.

בשנה שמשית אין נדידה כמו בלוח ירחי

אנטיוכוס ויורשיו מינו את הכהנים והחליפו את הלוח והחשמונאים ואחריהם חז"ל נשארו עם לוח ירחי. 

הכוהנים ברחו עם ספרות בית המקדש לקומראן ושאריות כתביהם נמצאות בירושלים 

מי ערב שיום השוויון באביב יחול ביום רביעי?

 

מה פרוש "כל שבע שנים היו משלימים תוספת של שבעה ימים"?

תוספת שבעה ימים לשבע שנים שמשיות היא תוספת מוגזמת מאד.

תוספת שבעה ימים לשבע שנים ירחיות היא תוספת זעומה מדי ולחלוטין אינה מספקת.

 

מה פרוש "החגים לא נדדו אלא היו בתאריכים קבועים ותמיד נפלו על שבת"?

החגים חלים בתאריכים עבריים (ירחיים) קבועים, לא תאריכים שמשיים קבועים.

פסח עצמו עשוי ליפול בדיוק על יום השוויון או מעט לאחריו, אולם מי ערב לכך שט"ו ניסן (פסח) יחול בשבת?

איך שמרו שפסח לא יחרוג מתקופת האביב?

 

אשר למגילות קומראן - ובכן ברור שאנשי קומראן היו runaway sect (כת שפרשה מן ה- mainstream, עם נסח משלה של כתבי קודש, ואולי עקב כך נרדפה על ידי ה- mainstream. אנו יודעים כי מרגע שנערך נסח המסורה וקודש - נרדפו כל מי שהחזיקו בנסח שונה), אולם גם אם המגילות הן מקור חשוב לבקורת המקרא (יחד עם תרגום השבעים, נסח התורה השומרוני, ומקורות אחרים) - טענתך אינה מסבירה דבר מן התמיהות שהעליתי.

 

הספר בידיך.

אל נא תצטט.

הסבר כיצד נחוגו החגים במועדם...

 

בכל מקרה - נקודת הראשית לחישוב מועד א' תשרי היא מולד בהר"ד, ומפסח ועד ראש השנה לעולם יש בדיוק 163 ימים, ואם לטענתך (לא ברור לי איך) פסח לעולם חל בשבת, אזי ראש השנה לעולם יחול ביום שני ולא בשבת וסוכות לעולם יחול ביום שלישי ולא בשבת...אז, הכיצד נחוגו כל החגים בשבת?

שוב את מחמיצה

אני ממליץ לך לשמוע או לקרוא את פרופ' רחל אליאור.

באופן גס

בטבע, שנה שמשית אורכת בערך 365.25 יממות.

שנה בבית המקדש שבנויה על 52 שבועות אורכת 364 יום.

ההפרש הוא לכל שנה יום ורבע בכדי להתאים את הלוח צריך לעשות תיקון זה מבוצע על ידי הוספת ימים בשנת שמיטה.

תחילת השנה הייתה בחודש ניסן הוא חדש האביב ותמיד ביום רביעי.

אם הנושא מעניין אותך אני ממליץ לקרוא את רחל אליאור.

זו פרשה שלמה שקשור במאבק בין חוגי הכוהנים לבין החכמים שהוכרעה סופית עם חורבן בית המקדש, לטובת 'החכמים'.

יוסי, ידידי (או שמא שלמה), 

הספר אינו בידי אלא מצוי בידיך.

הצגתי קושיה.

עיין נא בספרך ודלה ממנו תשובות, והבה נתקדם יחדיו עקב בצד אגודל.

 

אמנם אורך שנה עברית משתנה ועשוי להיות 353, 354, או 355 ימים בשנה לא מעוברת, ו- 383, 384, או 385 ימים בשנה מעוברת, אלא שכל השנויים מתרחשים רק בין סוכות לבין פסח. קטע השנה שבין פסח לבין סוכות הוא קבוע ובלתי משתנה.

 

להלן טבלת החגים:

 

פסח - ט"ו ניסן

שבועות - ו' סיוון, 50 ימים ממחרת הפסח (שבעה שבועות פלוס יום לאחר פסח).

ראש השנה - א' תשרי, 163 ימים לאחר פסח (23 שבועות פלוס יומיים לאחר פסח).

סוכות - ט"ו תשרי, 178 ימים לאחר פסח (25 שבועות פלוס שלושה ימים לאחר הפסח).

 

מכיוון שהחגים העבריים חלים בתאריך עברי "קשיח" שאינו ניתן לשנוי כמצוין לעיל, ומכיוון שקטע השנה שבין פסח לבין סוכות הוא קבוע ובלתי משתנה, אזי אם פסח בשנה מסוימת חל בשבת, יחול שבועות ביום א', ראש השנה יחול ביום ב', וסוכות יחול ביום ג'.

 

זה סותר את טענתך כי "החגים לא נדדו אלא היו בתאריכים קבועים ותמיד נפלו על שבת".

 

האם עד כאן מוסכם, או שאתה חולק עלי במשהו?

שוב, אל נא תשלח אותי אל ספר שאיננו בידי.

עיין נא בספר והסבר כיצד נפלו החגים תמיד על שבת...

עבור לעמוד
, ,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
דתיים-חילוניים
בחר
בחר