סיפור אמיתי מכלי ראשון - ממהרים ליארצייט של אבא - מתוקן

בס"ד

 

מספר ר' ניסים כהן שבתקופת מגוריו בעיר הקודש נהג לנסוע עם אמו אחת לשבוע לגדרה כדי לטפל בסבתו ולדאוג לכל צרכיה. באחת השנים התקיים יארצייט לאבו באותו יום בו היו צריכים לנסוע אליה והיה עליו להיות נוכח בבית הכנסת בשעה 18:00 כדי לעלות כשליח ציבור לתפילת מנחה. אמו אמרה לו שאולי לא כדאי לנסוע באותו שבוע לסבתא כדי לא להסתכן בהחמצת היארצייט החשוב של אבא, אך הוא אמר לה שלדעתו אפשר לנסוע לגדרה וגם להספיק לחזור לירושלים בזמן ובכך להרויח את שתי המצוות החשובות.

 

אותו יום הגיע והם יצאו לדרכם, הגיעו לבית סבתו, דאגו לה וטיפלו בה על הצד הטוב ביותר כדרכם בקודש ולאחר שסיימו את הביקור עשו את דרכם חזרה לירושלים.

 

בהתחלה נראה היה שהם עומדים בלוחות הזמנים עד שעברו את לטרון והגיעו לשער הגיא שם חיכה להם פקק ענק, והיה ברור שבדרך הטבע אין להם סיכוי להגיע לבית הכנסת בזמן.

 

ר' ניסים אמר לאמו שישבה לצדו שאין ברירה וחייבים לנסוע על שולי הכביש (בניגוד לחוקי התנועה) כדי להגיע בזמן.

 

לאחר זמן קצר שמעו את קול השוטר קורא להם לעצור את רכבם בצד וכשהם פתחו בשיחה שאל אותו השוטר: "אתה מודע למה שעשית"? ור' ניסים ענה לו: "בודאי". השוטר היה המום למשמע אוזניו, ואז המשיך להסביר לו שהוא מיהר מאוד כדי להספיק להגיע לבית הכנסת בזמן שם הוא צריך לעלות כשליח ציבור ולהתפלל לעילוי נשמת אביו שהיה יקר לו מאוד, והוא מודע לכך שהוא עושה דבר מסוכן אבל הוא בטוח שאביו שומר עליו מהשמים כדי שבנו יוכל להגיע בבטחה כדי לקיים את המצוה החשובה, ואז גם נזכר שנשארו לו עוד כמה כרזות שהופקו לפרסום היארצייט ונתלו ברחבי השכונה עם פרטים אודות היארצייט בו היו מצוינים השמות של כל הנוגעים בדבר והתאריך של אותו היום ממש והוא שלף והראה לו אחת מהן כראיה לאמיתות דבריו.

 

העדות שבקעה הישר מן הלב היהודי החם של ר' ניסים עשתה רושם רב וחדרה עמוק לתוך לבו של השוטר שפשוט אמר לו: "סע אחרי", ומאותו רגע אותו שוטר שרגע לפני הוידוי המרגש עמד לרשום עוד דו"ח הדליק את הסירנה והתחיל לפלס לו את הדרך בין כל המכוניות כשהם נוסעים על שולי הכביש עד לנקודה בה נגמר הפקק ואז נופף לו לשלום ובירך אותו.

 

את הסיפור האמיתי הזה שמעתי מר' ניסים כהן היקר בעצמו והוא ממחיש עד כמה המצוה שומרת ומגנה על האדם ובנוסף, מציגה בפנינו את הלב הרחום של היהודי גם אם הוא עובד כשוטר ומתוקף תפקידו להיות קשוח, אלא שהוא השכיל לשפוט את המצב עפ"י נקודת הראות של האדם שהיה מולו, והבין שבמצבים מיוחדים קשה לצפות מיהודי שמחובר לשורשיו ואוהב את הקרובים לו ביותר שמסרו נפש כדי לגדלו ולחנכו לנהוג אחרת.

 

ידוע שברגע שלאדם יש רצון חזק בנושא מסוים הוא בורא מלאך/ים מכח אותו רצון, שעוזרים לו להוציאו מהכח אל הפועל ולהביאו לידי ביטוי ממשי בעה"י, כמו בסיפור המפורסם שמובא בגמרא (תענית כא.) על אילפא ורבי יוחנן שנאלצו בעל כרחם לעזוב את לימוד התורה כדי לעבוד לפרנסתם, וכשישבו מתחת לקיר רעוע כדי לאכול לחם שמע רבי יוחנן שאחד ממלאכי השרת מציע לחברו להרוג את שניהם מאחר והם עוזבים חיי עולם לטובת חיי שעה, והמלאך השני השיב לו: בוא נעזוב אותם שאחד מהם עומדת לו שעתו. לאחר שרבי יוחנן שאל את אילפא אם שמע את שיחת המלאכים וזה השיב בשלילה, הסיק מכך שהמלאכים דיברו עליו ואמר לאילפא שחזר בו מדעתו ולאחר שחזר לא עבר זמן רב עד שהתמנה להיות ראש הישיבה.

 

כמו בסיפור מהגמרא ניתן להתרשם מכוחו הגדול של רצון האדם שעבור רבי יוחנן הצליח לברוא לא פחות משני מלאכי שרת, שלא היתה להם כל כונה קטלנית, אלא מטרתם היתה לרמוז לרבי יוחנן לשנות כיוון ולעשות את הצעד הנכון והמתבקש כדי לקדם את הרצון החזק שבער בו להתמסר ללימוד התורה ולהוציאו מכח הרצון אל הפועל, כך גם בסיפור של ר' ניסים כהן היקר שיתכן והרצון החזק שבער בקרבו להגיע בזמן ליארצייט של אביו ז"ל ברא את אותו מלאך שבא בדמות שוטר שעזר לו להביא לידי ביטוי את אותו רצון. וזוהי כוחה של מסירות נפש אמיתית שמאז ומעולם אפיינה את העם היהודי על כל מרכיביו.

עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
דתיים-חילוניים