שאלה בנוגע לספר התנ"ך

אם ספר התנ"ך נתפס כמשהו שהוא שלמות שנעשה בידי אלוהים,האם  הצורך לפרש אותו בעצם הורס את השלמות הזאת שכן הוא מערב בן אנוש, שזהו סמל מובהק לחוסר שלמות?

יותר מזה, אם הוא מעשה של שלמות, מדוע בכלל עלה הצורך לפרש, צורך כזה עולה רק כאשר משהו לא ברור, או משהו יכול להשתמע לשתי פנים, אז עצם הצורך לפרש את התנ"ך סותר את שלמותו ואת טוהרו כספר חוקים ישיר של ה' ובעצם הופך את זה לספר חוקים ישיר של בני אדם בעלי דופי.

ההנחה שלפרש את התנ"ך פוגמת בשלימותו אינה נכונה, מכיון שלפרש ולבאר את התנ"ך אין הכוונה "לתקן" דברים בתנ"ך, אלא לבאר דברים שאינם ברורים לנו, התורה והתנ"ך הם בעלי עומק גדול  ומימדים בתוך מימדים הרבה יותר מפירוש המילים כפי שפשטנים חושבים, פירשי התנ"ך מתחילים מהסבר מילולי פירוש המילים המדוייק, רקע היסטורי להבנה יותר ברורה של אירועים המוזכרים בתנ"ך, ועד לפירושי עומק לעניינים המסתתרים בתוך דברי התנ"ך שאינם נראים לעין הפשוטה.

 

הצורך לפירושים לתנ"ך אינה פוגמת בשלימותו אלא בדיוק ההפך, דווקא דבר הנשלח על ידי אלוקים אינו יכול להיות רדוד ופשוט, חייב לימוד לעומק, חכמינו כבר אמרו "שבעים פנים לתורה" יש לתורה ולתנ"ך מימדים רבים ועמקויות כראוי לדבר אלוקים, והדברים הללו שאינם פשוטים זקוקים לפרשני התנ"ך שיובילו אותנו ויגיעו אתנו למקומות שלא נוכל להגיע בכוחות עצמינו.  

 

 

 

 

מנהל הפורום
1000+

היי

כלל ראשון: 

התנ״ך, אינו יחידה אינטגרלית אחת

 הוא מכיל בתוכו שלושה יחידות שהם ראשי תיבות המילה תנ״ך

היחס לכל אחת משלושת היחידות האלה הוא שונה ביהדות

היחידה הראשונה, שהיא ת׳ = תורה, היא ורק היא מקבלת את היחס כדברי אלהים חיים באופן ישיר.

היחידה השניה שהיא נ׳ = נביאים, היחס אליה הוא שיחידה זו נכתבה ונערכה בידי בני אדם (חכמים וסופרים) אף שתכניה מבטאים נבואות שמימיות, אבל גם סיפורים היסטוריים

היחידה השלישית שהיא ך׳ (כ) = כתובים, היחס אליה כאל דברי חכמה וחזון שנאמרו בדרגה של רוח הקודש (=דרגה נמוכה יותר מדרגת הנבואה) הדברים נאמרו ונכתבו ע״י בני אדם בדרגות שונות של חכמה ורוח הקודש

אם כבר, שאלתך יכולה להיות מכוונת רק כלפי היחידה הראשונה, שהיא התורה.

עכשיו, פירוש בא להבהיר לנו ״ההדיוטות״, מה שלא נהיר לנו דיו מקריאה רגילה

הוא בא גם לכוון (ולא רק לפרש) את הקורא שאינו בקי די בנאמר ובמשמעותו

לפיכך, הפירוש אינו מעיד שהכתוב אינו שלם, אלא יותר נכון שאנו הקוראים, חסרים (לפעמים) את היכולת לרדת לעומק ההבנה והכוונה של הכתוב.

ההנחה שלפרש את התנ"ך פוגמת בשלימותו אינה נכונה, מכיון שלפרש ולבאר את התנ"ך אין הכוונה "לתקן" דברים בתנ"ך, אלא לבאר דברים שאינם ברורים לנו, התורה והתנ"ך הם בעלי עומק גדול  ומימדים בתוך מימדים הרבה יותר מפירוש המילים כפי שפשטנים חושבים, פירשי התנ"ך מתחילים מהסבר מילולי פירוש המילים המדוייק, רקע היסטורי להבנה יותר ברורה של אירועים המוזכרים בתנ"ך, ועד לפירושי עומק לעניינים המסתתרים בתוך דברי התנ"ך שאינם נראים לעין הפשוטה.

 

הצורך לפירושים לתנ"ך אינה פוגמת בשלימותו אלא בדיוק ההפך, דווקא דבר הנשלח על ידי אלוקים אינו יכול להיות רדוד ופשוט, חייב לימוד לעומק, חכמינו כבר אמרו "שבעים פנים לתורה" יש לתורה ולתנ"ך מימדים רבים ועמקויות כראוי לדבר אלוקים, והדברים הללו שאינם פשוטים זקוקים לפרשני התנ"ך שיובילו אותנו ויגיעו אתנו למקומות שלא נוכל להגיע בכוחות עצמינו.  

 

 

 

 

"פרשני התורה" שווים לתחת.

כל אחד יהגה בתורה ויפיק ממנה חכמה כהגותו.

זה לא פרשנות...זו הגייה והפקת תובנות.

פרשנות מסריחה לוקחת בעלות שרלטנית על הספר.

עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
דתיים-חילוניים
בחר
בחר