על תרבות, ריקנות, ושאר ירקות...

עלי להתחיל בכך שהביטוי ריקנות תרבותית הינו מטפורה בלבד. הרי תרבות איננה יכולה להיות ריקה שהרי תרבות בהגדרתה הינה דבר כלשהו, ולכן ריקנות עומדת בסתירה למהות הקיום(!) של תרבות באשר היא. והמדקדקים יכולים לציין כי ריקנות תרבותית בעצם בא לבטא את תוכנה (הריק) של התרבות, ולכן למרות שהתרבות עצמה קיימת--תוכנה הוא ריק. אמנם זהו פלפול מחשבתי אך הוא גם כן לא יאה ליותר מאשר ממרה ספרותית: מכיוון שמשקלו של הביטוי הוא איכותי ולא כמותי. דהיינו, אין בנמצא תוכן חצי-ריק או רבע-מלא; הכוונה היא שערכו של התוכן הקיים הוא נמוך או אפסי עד כדי כך שתחושה של "ריקנות" היא היא הממלאה את "נפשות" הפועלים. אם כן, מר אטדג'י נתן את הערכתו ההערכית על משמעותה של המסגרת התרבותית הנתונה לגביו. וכאמור, הערך של אותה מסגרת תרבותית נמוך הוא בעיניו. על כך, מר פורן שוגה כאשר הוא דורש ממר אטדג'י סמכתא על ההצהרה כי התרבות היננה ריקה--הוא שוגה מכיוון שהוא דורש אמת מידה כמותית (כלומר תיאוריות, שהן אמפיריות מבסיסן) על הערכה איכותית. מה שכן, מר פורן דווקא יכול לדרוש, כפי שהוא דרש, תיגר על אמות המידה האיכותיות: דהיינו, האם מיניות כמוטיב מרכזי במסגרת תרבותית מורידה או מעלה את ערכה של אותה מסגרת, ולמה? מה שחבל כל מקרה הוא שהטענה האמיתית של מר אטדג'י, כפי שנראה לי, נעלמה מעיני המגיבים עד כה. מר אטדג'י מלין על ה"וואקום" שקיים, ולכן הטענה שלו בעצם היא שאין תרבות בפני עצמה המתחילה באיזשהוא מאורע ומתמשכת בקו כרונולוגי מעל ל"ראשינו." במקום זאת אנו רואים התהוות של מסגרות תת-תרבותיות (דהיינו, חלקיות) פה ושם אשר מתבססות על מכנים אנושיים נמוכים כגון מין ואוכל. ועל חסרונה של מסגרת ה"על" התרבותית, כנדמה לי, מר אטדג'י מלין יותר מאשר על "רדידותן" ו"ריקנותן" של המסגרות התרבותיות הקיימות.
הנושא נעול
Anonymous

היי בועז....

עם כל הכבוד לך .יש כאן שיודעים עברית "תקינה". אולי תוכל לכתוב בעברית פשוטה,ולא עברית של ה"אריסטוקרטים". במחילה ממך!!!!
Anonymous

המשך עשיית סלט ירקות... :-)

ראשית גם אני חייב לציין שהגדרת, בניגוד למר אטדג', במידת מה את "ריקנות תרבותית" כמאטפורה אך לא השלמת את ההגדרה שכן נשאלת שאלה: האמירה "ריקנות תרבותית" היא מטאפורה של מה??? טעית כבר בהתחלה כשהגדרת את המונח כמאטפורה אלא כי האמירה בעצם רק מראה על מילוי תוכן מבין הבחינות האפשריות, כגון: נפשיות האדם, מיקום נקודת השקפה מלמעלה או מלמטה (יחסיות), איכות (גם נמדד עפ"י יחסיות), סיפוק האדם וכו'. אילו מר אטדג' היה טוען כך:"בצורת של תרבות החירשים" אז אולי כאן ניתן לומר שמדובר במטאפורה כי כולם יודעים שבשעת בצורת אין גשמים וכל אחד מיד,לפי הבנתו הספוטנית, רואה את ה"גשמים" כעושר של פעילויות שונות למיניהן(לימודית, פוליטית וכו'). במחשבתי הראשונה אני אולי הייתי רואה את הגשמים כעושר סימבולי של שס"י למשל וכידוע שפה היא אחד מהסמלים של תת-תרבות. אם מר אטדג' בא ואומר: "אני אישית חש שתרבות החירשים הינה ריקה מתוכנה ואחת מהדוגמאות למשל שחירשים לא מתאמצים דייהם", זה היה בסדר מבחינתי כי הוא לא מכליל על תרבות החירשים מנקודת מבט מייצגת שלה (ציטוט: "עד איפה הגענו?" ויש לפחות מתנגד אחד שלא היה טוען כמוהו) אלא מנקודת מבט אישית שלו ואת זה לא הדגיש בהודעתו (!) ואתה גם מן הסתם קבעת שזה מנקודת מבט אישית שלו. מה רע במסיבות מפוצצות? האין אירגון מסיבות נובע מ"אי ריקנות חברתית-תרבותית" :-) ? כלומר מר אטדג' דווקא ציין עובדה הסותרת לאמירתו. את ההמשך שלך היה יותר טוב כשאיבחנת בין תוכן לכמות. לא שגית וכנראה שלא הסברתי את עצמי ומתנצל שטרחת לשווא בהסבריך ומה שכן התכוונתי הוא שלא איכפת לי באיזה כלים הוא ינתח , כלומר, מצידי שיקבע לפי ניתוח ספרותי או ניתוח כמותי או ניתוח תיאורטי וכו'. העיקר שיציג הסבריו אשר מתחתיהם יש איזושהו בסיס מוגדר. הציטוטים של מר אטדג', כגון: "מסיבות מפוצצי ההורמונים", "בדיחות של אהרון" וכו' אינם מהווים כלל וכלל בסיס כלשהו לאמירה "ריקנות תרבותית". הציטוטים לא התאימו למר אטדג' עם כל הכבוד שאני רוחש לו שהגיע רחוק בחייו מבחינת השגים. בועז, אינך אובייקטיבי כשציטטת " מכנים אנושיים נמוכים" עבור מסגרות תת-תרבותיות כי ביטאת ביטוי הדומה לביטוי של "פרימיטיביות הברברית". אדם אובייקטיבי היה טוען אחרת למשל:"התהוות של מסגרות תת-תרבותיות (דהיינו, חלקיות) פה ושם אשר מתבססות על צרכים אנושיים מצומצמים כגון מין ואוכל". אתה כפילוסוף, אינך אמור להיות סובייטיבי בניתוחיך. "וואקום" בתרבות החירשים זה בהכרח רע? אביא דוגמא אשר תומכת ב"וואקום" (כמו שאני גם יכול להדגים דוגמא סותרת): השבטים באפריקה או תרבויות דומות לה חיו הרבה שנים כ"וואקום" מתרבויות המערביות. התרבויות המערביות פיתחו רפואה מודרנית המבוססת על כלים ומכשירים טכנולוגיים. בגלל ה"וואקום" השבטים המשיכו להמציא ולשכלל רפואה אלטרנטיבית. כיום רופאים רבים מן החברה המודרנית מאמצים גם רפואה אלטרנטיבית. עפ"י הדוגמא, יש להיזהר בקביעות פסקניות. המזל שלך ושל מר אטדג' שלא הגדרתם במפורשות (!) ש"וואקום" הוא דבר רע לחירשים אלא רק העברתם תחושה שאכן זה כפי שרציתם לשדר. אולי בזכות ה"וואקום" אני פעיל באח"א ואילולא זה אולי הייתי שחקן מכבי ת"א :-) ! דרך אגב לדורון.ח., מה קרה לעברית של בועז? "התדרדר" ולכן אינה שפה "תקינה" כהגדרתך? :-) . כל טוב לכם! אלישי פורן
Anonymous
18:09 16-04-2001|%%posterlink.0%%

היי בועז....

עם כל הכבוד לך .יש כאן שיודעים עברית "תקינה". אולי תוכל לכתוב בעברית פשוטה,ולא עברית של ה"אריסטוקרטים". במחילה ממך!!!!

מוכן ומזומן

מר דורון ח. יקר, אני מוכן ומזומן, אך בתנאי אחד: שיורו לי בדיוק היכן הפכה שפתי מ"תקינה" ל"אריסטוקרטית." אם תואיל לצטט ולסמן היכן עלי לשפר את כתיבתי, מוכן ומזומן אני לשנות לפי הצורך.
Anonymous
עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
חרשים וכבדי שמיעה
בחר
בחר