הרטבת לילה וקשי ריכוז וקשב

שלום לחברי הפורום אני זקוקה לעזרתכם ולעצתכם האם ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז (ללא ההיפריות) נוטים יותר לסבול מהרטבות לילה. בני בן כמעט חמש, סובל מקשיי ריכוז וקשב קלים יחסית עם שיפור כל הזמן (כמו שאתם מניחים נמצא במיליון מסגרות - ריפוי בעיסוק קלינאית פיזיורטפיה, שחייה וכו') אבל קיים תחום שאין בו שום שיפור וההיפך החמרה - כל לילה הרטבה כל לילה מתעורר עם "רטוב לי" ולא רואים אור בקצה המנהרה. בהתחלה היינו מעירים אותו בלילה ל"פיפי" אך הפסקנו, שכן נאמר לנו שכך לא ייגמל וב"תמורה" מחליפים מצעים כל לילה. אבל זה לא כל כך אכפת לי -השאלה היא מה עושים, כיצד עוזרים לילד? האם יש בכלל מה לעשות? האם יש לכם המנוסים שבכם עצות לעזרה, טיפים שונים? למה עלינו להערך? האם יש לכם נסיון עם גמילה מסודרת (יש כל מיני מרכזים שונים, אבל הילד נראה לי קצת צעיר וגם כך מלא במסגרות שונות של טיפולים) בקיצור - כל עזרה ותמיכה יעזרו ותודה מראש.
Anonymous

אולי 'דיסאוטונומיה קלה'. לפעמים נדמה שההגדרות האלה

חכמות. אישית אני מצדד במומחים שמגדירים הכל לגמרי אחרת וטוענים שהמחקר המוכר לציבור מתפתח בתחום המילונאות בלבד. 'דיסאוטונומיה' אמורה להיות 'שליטה משובשת במערכת העצבים האוטונומית'. זאת אומרת, שליטה פגומה בפעולות גוף לא רצוניות. למשל, עודף רוק בפה באופן כמעט קבוע (היה לי עד לטיפול של פרופ' לוינסון). שלפוחית השתן אינה לגמרי רצונית ואינה לגמרי לא-רצונית. אולי מישהו כבר הגדיר 'דיס-חצי-אוטונומיה' בשביל שגם הסימפטום הנפוץ הזה יוכל לבלבל את כולנו. אגב, את יכולה לשאול את ד''ר לייטנר מפורום ליקויי למידה. לדעתה, ההפרדה בין לקויות למידה ללקויות קשב וריכוז היא מלאכותית. בדף שאליו אני מפנה אותך מופיעות ערכות אחדות להחשדה בליקויי למידה קשב וריכוז. הערכות נכתבו על ידי אנשים עם דעות שונות. שמם ותחום התמחותם מצויין. בעזרת הערכות תוכלי לגלות סימפטומים רבים שלדעת מישהו הם כן קשורים לליקויי למידה. אם קבוצת הסימפטומים של הבן שלך תסתדר עם מי מהם, תוכלי לדעת אצל מי להתעניין בפתרונות. בהצלחה.
Anonymous

מיכל היקרה בקשר להרטבה עד כמה שזה נוגע לנסיון שלי

אני מאוד לא הצלחתי עם זה זה כנראה משהו שקשור לבשלות הרגשית וללקיחת אריות מצידו של הדרדס הקטן שלי עדיין מרטיב כן בן 17 עם ADHD קשה ועדיין מרטיב ומה לא נסינו: פעמונים,פרסים, מליון הבטחות מצידו, התערבות של איש מקצוע מהתחום הרגשי, ואני עד היום ממש נגעלת מהריח שנודף מחדרו בבוקר ולדעתי גם הוא פעם גם ניסינו תרופות בנושא בסביבות תחילת גיל ההתבגרות כשזה התחיל להפריע לו מאוד ולא לנו אז רופא המשפחה נתן לנו מין ספרי שנושמים דרך האף כל ערב פעם אחת בכל נחיר היה שקט לחודש חודשיים וחוזר חלילה ובפעם השניה הוא ביקש מהפסיכיאטר שלו אים הוא יכול לעזור לו והוא נתן לו איזו תרופה אנטי דיפרסנט שעזרה גם יה לתקופה מוגבלת בלבד. אנו דוקא לא התרדנו אותו לו זה מפריע יותר מאיתנו כן גם היום כל בוקר הוא יוצא מהחדר ישר למקלחת עים הכרית השמיכה והסדין ישר לכביסה ולהתרחץ ביננו לדעתי זה מאוד לא נעים לו הריח אני לעומת זואת מחזיקה בבית כמות גדולה של מצעים להחלפה ויש לו תמיד סדין נילון על המיטה זה בכלל לא נושא שיחה בבית הענין זה אצלנו רוטינה. אמר לי פעם איש מיקצוע שביום שהוא יבשיל רגשית זה יחלוף אז יש לי זמן ואני אופטימית יותר מזה אין באפשרותי לעזור לו. כן ושכחתי כשנסענו לערוך לו בדיקות באמריקה לפני שנתיים וחצי לקחנו איתנו חיתולים חד פעמיים. ואת נושא מטהרי האויר הזכרתי כבר ? זהו ביי שלך זהבה
Anonymous

לזהבה

אני חייבת להגיב על דבריך, כי משום מה הם הכעיסו אותי מאוד. אני בת 20+, ועדיין כן, עם אותן שתי בעיות כמו של בנך. הכעיס אותי שאת מייחסת את העניין לבגרות נפשית - את יודעת כמה חוזק נפשי בן אדם עם בעיות כאלו מסגל לעצמו, כמה זה קשה?. וגם אני עברתי את כל הניסיונות הנ"ל - והיו הפסקות של שנה, חצי שנה וכו'. אבל גם אז אין לילה שאתה יכול להרדם בשקט, בלי לפחד, לדאוג... ואני תמיד כעסתי על ההורים שלי שלא טיפלו בבעיה בגיל צעיר - פשוט הרימו ידיים כמוך... והבן שלך בן 17 - כלומר הוא לפני גיוס - הצעה שלי - תחסכו ממנו את המבוכה שהוא יאלץ לעמוד בה - טפלו בבעיה בכל אמצעי אפשרי ועכשיו. בתור אחת ששרדה כך בבסיס רחוק מהבית ובמעונות סטודנטים אח"כ, אני יכולה רק לומר שעדיף להתחיל את המסלול הנ"ל ללא הבעיה הנוראית הזו. יש רופא נפלא במחלקה לילדים בבלינסון(אני לא זוכרת את שמו) - בבקשה, בשביל הבן שלך - אל תרימי ידיים...
Anonymous

תודה לך על המידע - זהבה בי"ח בלינסון האם ניסית???

Anonymous
00:33 07-07-2001|%%posterlink.0%%

מיכל היקרה בקשר להרטבה עד כמה שזה נוגע לנסיון שלי

אני מאוד לא הצלחתי עם זה זה כנראה משהו שקשור לבשלות הרגשית וללקיחת אריות מצידו של הדרדס הקטן שלי עדיין מרטיב כן בן 17 עם ADHD קשה ועדיין מרטיב ומה לא נסינו: פעמונים,פרסים, מליון הבטחות מצידו, התערבות של איש מקצוע מהתחום הרגשי, ואני עד היום ממש נגעלת מהריח שנודף מחדרו בבוקר ולדעתי גם הוא פעם גם ניסינו תרופות בנושא בסביבות תחילת גיל ההתבגרות כשזה התחיל להפריע לו מאוד ולא לנו אז רופא המשפחה נתן לנו מין ספרי שנושמים דרך האף כל ערב פעם אחת בכל נחיר היה שקט לחודש חודשיים וחוזר חלילה ובפעם השניה הוא ביקש מהפסיכיאטר שלו אים הוא יכול לעזור לו והוא נתן לו איזו תרופה אנטי דיפרסנט שעזרה גם יה לתקופה מוגבלת בלבד. אנו דוקא לא התרדנו אותו לו זה מפריע יותר מאיתנו כן גם היום כל בוקר הוא יוצא מהחדר ישר למקלחת עים הכרית השמיכה והסדין ישר לכביסה ולהתרחץ ביננו לדעתי זה מאוד לא נעים לו הריח אני לעומת זואת מחזיקה בבית כמות גדולה של מצעים להחלפה ויש לו תמיד סדין נילון על המיטה זה בכלל לא נושא שיחה בבית הענין זה אצלנו רוטינה. אמר לי פעם איש מיקצוע שביום שהוא יבשיל רגשית זה יחלוף אז יש לי זמן ואני אופטימית יותר מזה אין באפשרותי לעזור לו. כן ושכחתי כשנסענו לערוך לו בדיקות באמריקה לפני שנתיים וחצי לקחנו איתנו חיתולים חד פעמיים. ואת נושא מטהרי האויר הזכרתי כבר ? זהו ביי שלך זהבה

תסבירי ל'מומחה' שADHD אינה בעיה רגשית. אגב, אצל

איזה מטפל הייתם בחו''ל?
Anonymous
01:26 07-07-2001|%%posterlink.0%%

לזהבה

אני חייבת להגיב על דבריך, כי משום מה הם הכעיסו אותי מאוד. אני בת 20+, ועדיין כן, עם אותן שתי בעיות כמו של בנך. הכעיס אותי שאת מייחסת את העניין לבגרות נפשית - את יודעת כמה חוזק נפשי בן אדם עם בעיות כאלו מסגל לעצמו, כמה זה קשה?. וגם אני עברתי את כל הניסיונות הנ"ל - והיו הפסקות של שנה, חצי שנה וכו'. אבל גם אז אין לילה שאתה יכול להרדם בשקט, בלי לפחד, לדאוג... ואני תמיד כעסתי על ההורים שלי שלא טיפלו בבעיה בגיל צעיר - פשוט הרימו ידיים כמוך... והבן שלך בן 17 - כלומר הוא לפני גיוס - הצעה שלי - תחסכו ממנו את המבוכה שהוא יאלץ לעמוד בה - טפלו בבעיה בכל אמצעי אפשרי ועכשיו. בתור אחת ששרדה כך בבסיס רחוק מהבית ובמעונות סטודנטים אח"כ, אני יכולה רק לומר שעדיף להתחיל את המסלול הנ"ל ללא הבעיה הנוראית הזו. יש רופא נפלא במחלקה לילדים בבלינסון(אני לא זוכרת את שמו) - בבקשה, בשביל הבן שלך - אל תרימי ידיים...

לבת ה 20 + אולי לא הבנת אותי נכון

ואם זה כך אני אחזור על דברי בשלות רגשית התכוונתיולא נפשית ואני מצטערת אם לא הבנת את כוונתי יש גם אנשים מבוגרים שעדיין מרטיבים אינני כועסת עליהם. זה פשוט עוד אחד מהקשיים של הילד שלי ובקשר לצבא אני בתהליך לסדר לו פטור מגיוס בגלל קשייו הנוספים הרבים הוא אינו מסוגל לשרת בצה"ל לצערי גם לא יגייסו אותו. שיהיה לך ים טוב ואני בטוחה שאת לא עדיין בכוונה. שלך זהבה.
Anonymous

עבר זמן רב מאז שנשאלה השאילה, אך בכל זאת חשבתי לנכון להגיב.

כיום ידוע והתפרסם בעיתונות הרפואית שיש יותר ילדים עם הפרעת קשב וריכוז המרטיבים בלילה.

מנסיוני האישי בטיפול בהרטבת לילה בטיפול התנהגותי, אני רואה שלילדים עם הפרעת קשב לוקח יותר זמן להיגמל.

אם כי אין הסברים מדעיים לכך, לפי הבנתי הדבר קשור למנגנון השינה, או יותר נכון למנגנון היקיצה משינה.

באתר שלי יש קישור למאמר הדן בנושא - בשפה האנגלית.

www.bio-neurofeedback.co.il

שלום לכל המשיבים,

אכן, נמצא כי יש מתאם בין הפרעת קשב וריכוז לבעיות הרטבה.

בעיות ההרטבה, בד"כ, חולפות באופן ספונטאני עם הגיל (יחסית מאוחר, בסביבות גיל 8-9).

במידה וההרטבה אינה אינטנסיבית (כל לילה) ואינה גורמת לקשיים רגשיים ניתן

ללמד את הילד לטפל במצעים בעצמו. אצל ילדים בוגרים יותר שנתקלים בקושי לישון אצל חברים

ניתן, יחד עם רופא הילדים לשקול נטילת תרופות מעכבות שתן.

בהצלחה,

 

עינב קשר,פסיכולוגיה .M.A, מומחית בפסיכוטרפיה קוגנטיבית התנהגותית (CBT). 


מומחית בטיפול בהפרעות חרדה, משברי חיים וזוגיות, מומחית בטיפול בהפרעת קשב וריכוז.


www.einav-kesher.co.il 

עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
הפרעות קשב וריכוז
בחר
בחר