מחר בבוקר

מחר בבוקר

אני הולכת עכשיו לישון. מחר אני אקום והכול יהיה שונה. הפעם באמת. בכל יום אני אומרת הפעם באמת, בכל ערב אני הולכת לישון בתחושת כשלון אבל עם מעט גישה אופטימית,תודה לאל. אמרתי-למה לא לפרסם פה את העניין, אולי זה לא מאד רישמי אבל קצת. התמודדתי עם המון דברים שאנשים לא מתמודדים איתם לבד. ניצחתי הכל. פאקינג שיט, היו לי כאלה חיים מסריחים רק אלוהים יודע כמה. אלוהים כנראה אוהב אותי ושומר עליי אם עברתי הכול. ואני בטוח יצליח להתמודד גם עם זה. באמת. כי זה או ככה או באשפוז כפוי. אין ברירה. כך או כך אני חייבת לסיים עם זה לפני שזה יגמור לי את החיים. אני חייבת לזכור את מה שכתבתי פה. אני לא חולת נפש. מרוב שרציתי להיות חולת נפש ולאבד שליטה חליתי במחלת נפש ואיבדתי שליטה. אף אחד לא יכול לעזור לי מלבד עצמי. הנה אני עוזרת. הנה אני מקבלת. אולי בסוף אני אפילו ממש יאהב אותי. אנשים כבר עשו את זה, התגברו. ומחר בבוקר אני יתחיל בחיים חדשים. מחר, לא אחרי זה. וזה לא שמחר הולך להיות יום קל. אני יודעת בוודאות איזה יום מסריח צפוי לי מחר. אבל ימים מסריחים יש לכולם. אז נתמודד. יהיה טוב. בטוח. אלוהים שומר עלי בכל רגע נתון. צריך רק לקרוא בין השורות. תודה.

בהצלחה מתוקה

כל הכבוד לך על ההחלטה האמיצה שקבלת. את נשמעת מאד נחושה, וכבר גרמת לי להאמין בך. שום שינוי מהותי אינו קל, אבל זה ודאי אפשרי- ואת תצליחי. איחולי הצלחה ובריאות ממני אלייך, דפנה.
עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
הפרעות אכילה
בחר
בחר