הודעה לחברי הפורום

היי, לפני שאני עובר משהו בעצמי שהוא אישי אני רוצה לספר משהו פה לכל חברי הפורום, לא, זה הפעם לא מאמר מגמתי או מאמר ביקורתי אלא משהו שאני כותב אליכם ואני מקווה שכמה שיותר ממכם יראו אותו, יקראו אותו, יפנימו אותו - וזה יעזור להם בהמשך הדרך של כל אחד ואחד ממכם. אני יודע כי לכל אחד ואחד ממכם יש רצונות בחיים ויש שאיפות להגיע ליעדים, "לכבוש את היעד" בשפה הצבאית, אני משער שיש גם כאלה שבגלל שלא הגיעו לאן שרצו, בין אם ליעד שלהם או למטרה שלהם הם מוצאים את עצמם בהרגשה "שהוציאו את האוויר מהמפרשים". זו הרגשה שאני יכול בהחלט להבין אותה, להזדהות איתה באופן אישי, כי גם אני עברתי בחיים דברים לא קלים ועובר גם, אבל זו בשום פנים ואופן לא צריכה להיות הרגשה שעוצרת פה אף אחד, להפך הוא הנכון: לעיתים אנו מצליחים מעבר למה ששיערנו בזכות אותו כישלון, שיכול אף להיות צורם לפעמים, שדירבן אותנו להמשיך הלאה ואחרי שהורדנו את הראש להרים אותו עוד יותר ממה שהוא היה לפני אי ההצלחה. האנשים האלה, גם על פי ההיסטורייה הגיעו הכי רחוק, למקום שהם שאפו אליו אפילו אם הם עברו דרך קשה, מייסרת ומייגעת. זו לא קלישאה "כח הרצון", כי לרצון יש באמת כח. כח שאין שני לו. תזכרו את זה לכל החיים שלכם ותלמדו לראות בכישלון רק תירוץ להצליח. אלון לופוביץ

כמה נכון... טנקסס

איך אפשר לפספס ת'פאקמן?

אחלה של משפט ... לפעמים כדי להגיע לליבם של האנשים "צריך לרדת אל העם"... בהצלחות לך אלון . שהרעל ימשיך לזרום , אל ליבותיהם של האנשים . שבוע מופלא

יערה, אי אפשר לפספס אותו - אפשר רק לשכוח אותו

עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
חיילים ומתגייסים
בחר
בחר