אני בקשר כבר 6 שנים ותוהה אם זה באמת מה שאני רוצה-בבקשה כנסו

אני לא יודעת מה זה לחיות לבד,לצאת לדייטים,להכיר אנשים. אני בקשר 6 שנים בתוך בועה עם החבר וקומץ חברים וזהו. אני מרגישה שהחיים עוברים על פניי. הוא החבר הראשון והיחיד שלי. הכרנו בגיל 18,(לא שכבנו) נפרדנו אחרי חצי שנה וחזרנו בגיל 20. לו היתה חברה רצינית בתקופה הזאת ולי לא. כמעט מההתחלה גרנו ביחד.עד לאחרונה כל הזמן היו ביננו מריבות, כי שנינו מאוד אימפולסיביים, אבל קצת התבגרנו בקטע הזה. המין מצויין, יש ביננו הרבה דברים משותפים שהם קריטיים לזוגיות ארוכת-טווח, אבל אני תמיד מרגישה שאולי אני מחמיצה אהבה גדולה, ואולי זה סתם אשלייה ולא מחכה לי כלום בחוץ. מה שעוד מוסיף לכל הכובד זה שההורים שלי לא אוהבים אותו,ואני גם לא ממש מסמפטת את המשפחה שלו. אז מה מחזיק אותי? ההרגל? הפחד להיות לבד? אני מרגישה שאני כן אוהבת אותו אבל לא מאוהבת ואף פעם לא הייתי, אבל הרי זה גם ככה משהו שעובר... מה שחשוב זה להיות חברים טובים, לא?

ההרגל עושה את הכל

אני גם עברתי תקופה דומה עם חברה קבועה ובסוף נפרדנו .....מנסיון אענה על שאלתך את יוצאת עם החבר פשוט מתוך הרגל,וגם אם את נפרדת ממנו מה יהיה ??..לבד.....???ובכן לתובתך חבל על הזמן שכן זה יכול להמשך שנים ארוכות ובסוף תפגעי...עצתי לך לחתוך ולמצוא אחר כפי שאני עשיתי.כנראה לבחור נוח המצב הסטטי הנ"ל...מקוה שעזרתי במקצת.
עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
אהבה ורומנטיקה
בחר
בחר