ביציאה מעזה ובמקרים רבים נוספים של התקפלות מול אויבינו אנחנו משדרים להם כי האלימות משתלמת, וכי אם יביאו מספיק ממנה הם יקבלו כל מה שירצו, והנסיגות האלה מביאות לרוב יותר טרור. לדוגמה, היציאה מעזה שהביאה השתלטות חמאס, הסכמי אוסלו שהביאו למעל 1000 הרוגים.

גם אני סבורה ששנאת הערבים כ"כ גדולה וכ"כ נטועה בנפשם, ותקוותם להרוס את המדינה היהודית ולהביא להגירת היהודים בחזרה לגלויות כ"כ עקשנית, שאין מה ללכת  לקראתם. הם אויב מר ואלים ביותר, וכך יש  להתייחס אליהם.

אני מבחינה בשלושה סוגי ערבים, מבין אלה ששכנו ממערב לירדן.

(א) מי ששכן בשטח שנהיה מאוחר יותר מדינת ישראל בגבולות הסכמי רודוס '49 ונותר יושב על אדמתו.

(ב) מי ששכן בשטח שנהיה מאוחר יותר מדינת ישראל בגבולות הסכמי רודוס '49, אך קבל את עצת אחיתופל של הוועד הערבי העליון ועזב את מקום מושבו "כדי לאפשר לצבא השחרור לחימה בלא הפרעה".

(ג) מי ששכן ממערב לירדן אך אינו בגדר קבוצה (א) ואינו בגדר קבוצה (ב), כלומר - שוכן הטריטוריות הכבושות.

 

ערביי קבוצה (א) הם אזרחים שווי זכויות אפילו אם אינם שוי חובות (והכוונה לחובת שרות בטחוני, שאינה חלה עליו מחמת החלטת המדינה עצמה).

 

ערביי קבוצה (ב) שקבלו את עצת אחיתופל של הוועד הערבי העליון, וברחו בעצתו "כדי לאפשר לצבא השחרור לחימה בלא הפרעה" - אין להם אלא להלין על עצמם וישתו בעציצם. 

 

ערביי קבוצה (ג) תושבי הטריטוריות, סובלים באופן קבוע מהפרות ישראל את החוק הבינלאומי וישראל תשא בתוצאות ובהוצאות.

 

כפי שציינתי, בני קבוצה (א) הם אזרחי ישראל ולהלכה צריכים להיות שווים בפני החוק, אלא שההנהגה הבהמית של המדינה, בהשפעת ה- base הבהמי שלה, ה- white trash הישראלי, תוקעת אצבע מזוהמת בעין כל ערבי ישראלי...

עבור לעמוד
,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה:
עבור לפורום:
אקטואליה ופוליטיקה
בחר
בחר