מאירה וייס - 4 הערות על זיכרון - רות אורנבך (2)

פרופסור מאירה וייס מסבירה על מגיפת הפוליו, 4 הערות על זיכרון - רות אורנבך
פרופ' מאירה וייס,
אמריטוס באוניברסיטה העברית/ כיהנה כראש הקתדרה לסוציולוגיה של הרפואה, 
כיושבת ראש לימודי המגדר באונ' תל אביב וכיושבת ראש האגודה האנתרופולוגית 
הישראלית. פרופסור מאירה וייס אורחת באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה (2005-2006) 
ובאוניברסיטת בר-אילן (2007-2008).

צפו במאירה וייס

מאירה וייס מציינת כי פלשתינה מוצגת בספרו של הרצל כאתר הכרחי לשיקום היהודי הגלותי ולהחזרת גבריותו האבודה. הטרנספורמציה ההטרוסקסואלית המוצלחת של העם היהודי יכולה להתרחש רק על אדמת פלשתינה. 

כאן עוברת המחברת ומתארת כיצד יכלה להקדיש אין סוף שעות, אין סוף ימים, ושנים, בניסיון להגיע  לזיכרון הראשון שלה. שעות. ימים, שנים. כדי להגיע למה שהיה. לזיכרון האמיתי, לאמת. על פי מאירה וייס .

גם אורנבך מקדישה שנים רבות מחייה  לניסיון למצוא  את תמונותיהם של  אחיה ואימה בדשא באושוויץ  לחיפוש אחרי "הזיכרון האמיתי".

למידע נוסף הכנס לאתר של מאירה וייס בבקשה.

מאירה וייס מציינת כי ברכה אטינגר  היא אחת האומנית שכל תהליך היצירה שלה עוסק בשאלה זו. אטינגר היא יוצרת ישראלית שמחלקת את חייה בין  פריס ותל אביב, היא פרופסור שעוסקת בפרקטיקה של טיפול פסיכואנליטי הלכה למעשה.  יצירותיה הם רב שכבתיות, ובו בזמן גם מבוססות על זיכרון, וגם מאתגרות את הזיכרון.

כך על פי מאירה וייס אחד הייצוגים המעניינים של הזיכרון של אורנבך מובע על ידי החרקים. אלה שממשיכים להתרבות, שבפלנטה שלמטה, היא אומרת לי, החיים נמשכים. גלמים מתוך ביצים.

עבור לעמוד
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
אקטואליה ופוליטיקה
בחר
בחר