הי חבר'ה.... שאלה לי...

רובכם יודעים את הסיפור אבל עדיין יש לי שאלה.... אני וחבר שלי כבר 7 שנים ביחד אנחנו מדברים על חתונה הוא כל הזמן אומר שהוא רוצה .... אבל הוא לא מוכן עדיין. הוא הציעה לי במאי שנה שעברה ונפרדנו אחרי חודש וחצי ל4 חודשים וחזרנו הוא עדיין נישאר עם הדעה שהוא רוצה אבל עדיין לא מוכן אני לא יודעת מה לעשות אני יודעת שאני רוצה להתחתן איתו, אבל כמה זמן לחכות ???? די נימאס לי אני נכנסת לדיכאון ועצבים כל הזמן והוא לא מבין אותי הוא אומר שכן אבל כל הזמן מורח אותי בדיבורים.. אני רוצה כבר מעשים!!! האם יש עוד אנשים במצב הזה??. איך אני יכולה להסביר לו שתמיד לא מרגישים מוכנים והצעד הזה מפחיד ומה שחשוב הוא שאנחנו יודעים שאנחנו אוהבים ורוצים להיות ביחד.... מה אני יכולה לעשות??? אני אשמח לקבל תשובות הגיוניות.... אני נ.ב. ההצעה לעזוב אני לא יודעת כי... אני מאוד אוהבת ויודעת שאותו אני רוצה!!! ועובדה שניסינו את הלבד וללכת עם אחרים וחזרנו!!!

לדעתי

בקצב הזה עד שהוא יחליט, אם בכלל השיער שלכם יאפיר בלי ציניות, הבנאדם חייב להפנים שחתונה זה טוב ואיך צורך לחשוש! הבעיה ככול שעובר זמן החשש או הפחד הופך להיות לא רציונאלי ומפחיד יותר! את חייבת לדבר איתו לנסות להרגיע, ולמנות את כל המעלות שיש בזוגיות ..אולי אדם מבחוץ יהיה יותר אפקטיבי.. בהצלחה!

למה בכוח?

אם טוב לכם יחד, אם את יודעת שאותו את רוצה, אם ניסיתם להיות עם אחרים וחזרתם זה לזו, אם את מאמינה לו שהוא באמת אוהב אותך ורוצה אותך ויהיה מוכן מתישהו- למה את ממהרת? מה מייצג הריטואל עתיק היומין הזה בעיני כל-כך הרבה אנשים? לדעתי אין בו יותר מחתימת חוזה, ואם את צריכה לחתום איתו כדי להרגיש בטוחה בקשר אולי הקשר לא כפי שנראה?... או שיכול להיות שאת פשוט מייחסת לחתונה משמעות גדולה מדי... אני יודע שבגיל מסויים זה כבר מתחיל לדגדג איפשהו, ואני צעיר שכמוני לא יכול עדיין להבין את זה- אבל את הדבר החשוב כבר יש לך- את האהבה שלך, את אותו אדם שאת רואה עצמך מבלה איתו את שארית חייך. הרי מעבר לזה אי-אפשר להיות בטוחים לגמרי באף קשר, גם לא כשמתחתנים. את באמת חושבת שלאחר כל-כך הרבה שנים יחד הוא מפחד להתחייב אלייך? שזו הבעיה פה? תני לו את הזמן, ותתמקדי בקשר שלכם ברמות אחרות ובנסיון לקדם אותו ברמות אחרות, ותמיד יש מקום לשיפור הרי... אם תלחצי, רק תגרמי לתוצאה ההפוכה ולנזק של ממש מבחינתך בטווח הארוך. תחשבי על מה שעושה לך טוב בקשר הזה, ועל מה שעושה לך טוב בבנאדם. השאר יגיע כבר (מקווה בשבילך) בבוא הזמן. המון בהצלחה, מקווה שעזרתי ולו במעט. גיא

נשמה ---> כנסי --->

תראי , את איתו והוא איתך וזה ברור שזה לתמיד ... נכון ? זה לא שהוא מפחד להתחייב , הוא יודע שהוא רוצה רק אותך במיוחד בגלל שאתם נמצאים תקופה כה ארוכה יחד ואפילו נפרדתם וחזרתם , הרי ברור שאתם לא יכולים זה בלי זו ... הוא פשוט מפחד שיהיה לו קשה , את יודעת משכנתא וכל זה ופתאום ילדים וגם להם צריך לדאוג ,וזה מלחיץ כל העניין תרצי או לא תרצי ... אני מבינה אותך וברור לי כמה את רוצה כבר להיות נשואה אבל תני לו עוד קצת זמן , אני מאמינה שעוד כמה חודשים הוא כבר ייעשה את הצעד , אל תלחיצי אותו ... תהיי רגועה הוא איתך הוא אוהב אותך והולכים להיות לכם חיים משותפים יחד ואתם גם תתחתנו בסופו של דבר , היי קצת סבלנית .. ושיהיה בהצלחה ...

לדעתי

בקצב הזה עד שהוא יחליט, אם בכלל השיער שלכם יאפיר בלי ציניות, הבנאדם חייב להפנים שחתונה זה טוב ואיך צורך לחשוש! הבעיה ככול שעובר זמן החשש או הפחד הופך להיות לא רציונאלי ומפחיד יותר! את חייבת לדבר איתו לנסות להרגיע, ולמנות את כל המעלות שיש בזוגיות ..אולי אדם מבחוץ יהיה יותר אפקטיבי.. בהצלחה!

תמירו'ש ..

לא לכולם קל לקבל החלטה שכזו ... זה מן מוסד כזה לכל החיים ועצם הנישואין רק מחייב עוד יותר , אין לאן לרוץ ואין לאן למהר ... יש את כל החיים בשביל זה וזהו..

נשמה ---> כנסי --->

תראי , את איתו והוא איתך וזה ברור שזה לתמיד ... נכון ? זה לא שהוא מפחד להתחייב , הוא יודע שהוא רוצה רק אותך במיוחד בגלל שאתם נמצאים תקופה כה ארוכה יחד ואפילו נפרדתם וחזרתם , הרי ברור שאתם לא יכולים זה בלי זו ... הוא פשוט מפחד שיהיה לו קשה , את יודעת משכנתא וכל זה ופתאום ילדים וגם להם צריך לדאוג ,וזה מלחיץ כל העניין תרצי או לא תרצי ... אני מבינה אותך וברור לי כמה את רוצה כבר להיות נשואה אבל תני לו עוד קצת זמן , אני מאמינה שעוד כמה חודשים הוא כבר ייעשה את הצעד , אל תלחיצי אותו ... תהיי רגועה הוא איתך הוא אוהב אותך והולכים להיות לכם חיים משותפים יחד ואתם גם תתחתנו בסופו של דבר , היי קצת סבלנית .. ושיהיה בהצלחה ...

בני כמה אתם ...?

תמירו'ש ..

לא לכולם קל לקבל החלטה שכזו ... זה מן מוסד כזה לכל החיים ועצם הנישואין רק מחייב עוד יותר , אין לאן לרוץ ואין לאן למהר ... יש את כל החיים בשביל זה וזהו..

שאלה.....יעריתוש

אולי אני טועה בהנחה שלי, מדוע לנשים קל יותר להתמודד עם זה(חתונה ) ולגברים קשה? ראוי לציין שעשיתי הכללות אבל נראה לי שזו המגמה.. ואת יודעת שבחודש יולי אני ***** :)

ברור שאני יודעת ויש לי תשובה ...

זה יישמע שוביניסטי אבל גברים יודעים שהם הולכים לעבוד ולעבוד ממש קשה , לקרוע ת'תחת וכל זה ולשלם כל כך הרבה חשבונות , ברור שגם נשים עובדות באותה מידה אבל הגבר אוהב להיות המפרנס ולדעת שיהיה לו את הכל לתת לאישה שלו . אני יודעת שכמה עכשיו יבואו ויגידו מה , זה לא קשור , הם צריכים לתת ולפרנס באותה מידה,גם אני חושבת כך רק שגברים בעולמם ומנקודת מבטם מרגישים שהם צריכים לעשות ולתת יותר .להיות ה"גבר" בבית .. ושוב הראיתי פה נק' מבט של גבר לדעתי , אני לא חושבת שזה צריך להיות כך. ודבר נוסף , נשים הן נורא רגשניות ורגישות ולכן הן רואות הכל כזה ורוד וכייפי לעומת הגברים שיותר חושבים גם על העניינים האחרים ... וכל זה כמובן בלי הכללות ... זו דעתי האישית כמובן...

הי חבר'ה.... שאלה לי...

רובכם יודעים את הסיפור אבל עדיין יש לי שאלה.... אני וחבר שלי כבר 7 שנים ביחד אנחנו מדברים על חתונה הוא כל הזמן אומר שהוא רוצה .... אבל הוא לא מוכן עדיין. הוא הציעה לי במאי שנה שעברה ונפרדנו אחרי חודש וחצי ל4 חודשים וחזרנו הוא עדיין נישאר עם הדעה שהוא רוצה אבל עדיין לא מוכן אני לא יודעת מה לעשות אני יודעת שאני רוצה להתחתן איתו, אבל כמה זמן לחכות ???? די נימאס לי אני נכנסת לדיכאון ועצבים כל הזמן והוא לא מבין אותי הוא אומר שכן אבל כל הזמן מורח אותי בדיבורים.. אני רוצה כבר מעשים!!! האם יש עוד אנשים במצב הזה??. איך אני יכולה להסביר לו שתמיד לא מרגישים מוכנים והצעד הזה מפחיד ומה שחשוב הוא שאנחנו יודעים שאנחנו אוהבים ורוצים להיות ביחד.... מה אני יכולה לעשות??? אני אשמח לקבל תשובות הגיוניות.... אני נ.ב. ההצעה לעזוב אני לא יודעת כי... אני מאוד אוהבת ויודעת שאותו אני רוצה!!! ועובדה שניסינו את הלבד וללכת עם אחרים וחזרנו!!!

למה בכלל הוא לא רוצה להתחתן?

הוא ציין גורמים כלשהם או פשוט אמר שהוא לא מוכן?

תודה לכלוכם על התגובות....

אני יודעת שהוא אוהבת אותי והכל.. אנחנו בני 26 וקצת... אני פשוט לא מבינה מה כל-כך קשה לעשות את הצעד עם אתה עושה אותו עם מישהו שאתה רוצה??? אנחנו הולכים לעבור עוד מעט דירה למרכז ... בגלל זה אני רוצה לדעת מה יקרה ומה קורה ... ואם כבר עושים את הצעד הגדול ועוברים לגור ביחד אז לדעתי אפשר כבר נשואים... זה לא שאנחנו שנה ביחד אלא 7 שנים!!! ובקשר לכל בנטל של המשכנתא ילדים וכל זה.... הוא גם נטל שלי...!!!!!

לא אשת בשורות אני...

יקירתי, עד לפני שנה וחצי גם אני הייתי בסוטואציה שלך. יצאתי עם בחור 5 שנים, גרנו ביחד, הכל היה טוב ויפה... חוץ מזה שהוא לא היה מוכן להינשא. גם הוא אמר שהוא רוצה אבל עוד לא מוכן, גם הוא אמר שהוא משוכנע שזו אני, והאמת... גם אני הייתי משוכנעת שזה הוא ושאם אני אתן לו עוד קצת זמן אז הוא יתבשל ויהיה מוכן. אז חיכיתי וחיכיתי וחיכיתי עד שנמאס לי לחכות ונפרדנו לתקופה של חודש שבמהלכה הוא היה אמור להחליט מה הוא רוצה. אחרי חודש חזרנו והוא הציע לי נישואין... את חושבת שכאן זה נגמר?? את טועה... כמובן שההצעה באה מתוך חוסר בשלות (ולכי תביני מה בחור שיוצא איתי כבר 5 שנים וגר איתי שנתיים ואוטוטו בן 30 עוד רוצה להתבשל...) וכחודש וחצי לאחר מכן, לאחר שכל העולם ואישתו כבר ידע ולאחר שסגרנו אולם... הבנתי שזה לא יכול להמשיך ככה (למרות שעדיין הייתי משוכנעת שהוא האחד) ופוט קמתי והלכתי. חודשיים וקצת אח"כ הכרתי בחור מדהים שאיתו אני עד היום (גרים ביחד כבר מהחודש החמישי להיכרותנו), ואיתו אני יודעת שמה שהיה לי עם האקס םפשוט לא נועד להיות, אפילו שהיו רגעים שאני יכולתי להישבע שזה זה ושאין בעולם אדם שמתאים לי יותר ממנו. יקירתי, אם את מחליטה להישאר עם הבחור שלך את צריכה לקחת בחשבון שיש אנשים שלעולם לא יהיו מוכנים!!!!!!! מצד שני יתכן שמשהו כן יזוז בו פתאום והוא כן יקבל החלטה. א-ב-ל מה שלא תעשי, עשי זאת לאחר בשלות שלך! הקשיתי לעצמך ולאינסטינקטים שלך ואל תזלזלי ברצונות שלך, גם אם הם לא מתיישבים עם הרצונות שלו. אני כאן.

נשמה ---> כנסי --->

תראי , את איתו והוא איתך וזה ברור שזה לתמיד ... נכון ? זה לא שהוא מפחד להתחייב , הוא יודע שהוא רוצה רק אותך במיוחד בגלל שאתם נמצאים תקופה כה ארוכה יחד ואפילו נפרדתם וחזרתם , הרי ברור שאתם לא יכולים זה בלי זו ... הוא פשוט מפחד שיהיה לו קשה , את יודעת משכנתא וכל זה ופתאום ילדים וגם להם צריך לדאוג ,וזה מלחיץ כל העניין תרצי או לא תרצי ... אני מבינה אותך וברור לי כמה את רוצה כבר להיות נשואה אבל תני לו עוד קצת זמן , אני מאמינה שעוד כמה חודשים הוא כבר ייעשה את הצעד , אל תלחיצי אותו ... תהיי רגועה הוא איתך הוא אוהב אותך והולכים להיות לכם חיים משותפים יחד ואתם גם תתחתנו בסופו של דבר , היי קצת סבלנית .. ושיהיה בהצלחה ...

יעריתוש,

זה לא בהכרח נכון מה שכתבת שם... בהחלט יכול להיות שלמרות מה שהוא אומר הוא כן פוחד להתחייב. בהחלט יכול להיות שהוא בעצמו לא יודע מה מפריע לו. לדעתי אין סיבה שהיא תמשיך לחיות בחוסר ודאות הזו. או שהבאדם רוצה להתחתן או שלא! הם כבר 7 שנים ביחד! זה מספיק בשביל להחליט לאן ממשיכים! לצערי, אני מדברת מתוך ניסיון... גם אני שמעתי את כל הדברים הללו ובפועל התברר שמאחורי ההבטחות אין כל כך על מה לסמוך.

לא אשת בשורות אני...

יקירתי, עד לפני שנה וחצי גם אני הייתי בסוטואציה שלך. יצאתי עם בחור 5 שנים, גרנו ביחד, הכל היה טוב ויפה... חוץ מזה שהוא לא היה מוכן להינשא. גם הוא אמר שהוא רוצה אבל עוד לא מוכן, גם הוא אמר שהוא משוכנע שזו אני, והאמת... גם אני הייתי משוכנעת שזה הוא ושאם אני אתן לו עוד קצת זמן אז הוא יתבשל ויהיה מוכן. אז חיכיתי וחיכיתי וחיכיתי עד שנמאס לי לחכות ונפרדנו לתקופה של חודש שבמהלכה הוא היה אמור להחליט מה הוא רוצה. אחרי חודש חזרנו והוא הציע לי נישואין... את חושבת שכאן זה נגמר?? את טועה... כמובן שההצעה באה מתוך חוסר בשלות (ולכי תביני מה בחור שיוצא איתי כבר 5 שנים וגר איתי שנתיים ואוטוטו בן 30 עוד רוצה להתבשל...) וכחודש וחצי לאחר מכן, לאחר שכל העולם ואישתו כבר ידע ולאחר שסגרנו אולם... הבנתי שזה לא יכול להמשיך ככה (למרות שעדיין הייתי משוכנעת שהוא האחד) ופוט קמתי והלכתי. חודשיים וקצת אח"כ הכרתי בחור מדהים שאיתו אני עד היום (גרים ביחד כבר מהחודש החמישי להיכרותנו), ואיתו אני יודעת שמה שהיה לי עם האקס םפשוט לא נועד להיות, אפילו שהיו רגעים שאני יכולתי להישבע שזה זה ושאין בעולם אדם שמתאים לי יותר ממנו. יקירתי, אם את מחליטה להישאר עם הבחור שלך את צריכה לקחת בחשבון שיש אנשים שלעולם לא יהיו מוכנים!!!!!!! מצד שני יתכן שמשהו כן יזוז בו פתאום והוא כן יקבל החלטה. א-ב-ל מה שלא תעשי, עשי זאת לאחר בשלות שלך! הקשיתי לעצמך ולאינסטינקטים שלך ואל תזלזלי ברצונות שלך, גם אם הם לא מתיישבים עם הרצונות שלו. אני כאן.

גל גל..

מה אני אגיד לך ניסנו לא להיות ביחד ואנחנו מאוד אוהבים.... אני פה כותבת כי אני יודעת מה אני רוצה ואני לא הולכת לוותר על זה אני רוצה חתונה לפני שעוברים לגור ביחד!!!! השאלה היא מה עושים עכשיו!!!! להמשיך לומר לו את זה ושיבין שזה מה שעומד לקרות.... או פשוט לא לדבר... אני כותבת לך את זה ועונה לעצמי כבר ... אני לא הולכת לוותר אני יודעת בדיוק מה אני רוצה!!!!! תודה לך בכל זאת אם יש לך עצה או סתם לדבר אני אשמח.. בת כמה את?

ברור שאני יודעת ויש לי תשובה ...

זה יישמע שוביניסטי אבל גברים יודעים שהם הולכים לעבוד ולעבוד ממש קשה , לקרוע ת'תחת וכל זה ולשלם כל כך הרבה חשבונות , ברור שגם נשים עובדות באותה מידה אבל הגבר אוהב להיות המפרנס ולדעת שיהיה לו את הכל לתת לאישה שלו . אני יודעת שכמה עכשיו יבואו ויגידו מה , זה לא קשור , הם צריכים לתת ולפרנס באותה מידה,גם אני חושבת כך רק שגברים בעולמם ומנקודת מבטם מרגישים שהם צריכים לעשות ולתת יותר .להיות ה"גבר" בבית .. ושוב הראיתי פה נק' מבט של גבר לדעתי , אני לא חושבת שזה צריך להיות כך. ודבר נוסף , נשים הן נורא רגשניות ורגישות ולכן הן רואות הכל כזה ורוד וכייפי לעומת הגברים שיותר חושבים גם על העניינים האחרים ... וכל זה כמובן בלי הכללות ... זו דעתי האישית כמובן...

לדעתי התשובה טמונה בהבדל הרגשי שבין עולם הגברים והנשים.

בשביל נשים, הנישואין מסמלים ביטחון והתחייבות הדדית של בני הזוג האחד כלפי השניה. אצל הגבר, נישואין מסמלים אובדן חופש ואובדן נעורים ועצמאות... אחד הדברים שאני זוכרת שהאקס אמר לי הם: "אני מרגיש שאם אני אתחתן כאילו שהחיים שלי נגמרו"... גם זה כמובן בהכללה.ואגב תמיר, מה כוונתך ביולי אתה *****???? האם צריך לברך?

גל גל..

מה אני אגיד לך ניסנו לא להיות ביחד ואנחנו מאוד אוהבים.... אני פה כותבת כי אני יודעת מה אני רוצה ואני לא הולכת לוותר על זה אני רוצה חתונה לפני שעוברים לגור ביחד!!!! השאלה היא מה עושים עכשיו!!!! להמשיך לומר לו את זה ושיבין שזה מה שעומד לקרות.... או פשוט לא לדבר... אני כותבת לך את זה ועונה לעצמי כבר ... אני לא הולכת לוותר אני יודעת בדיוק מה אני רוצה!!!!! תודה לך בכל זאת אם יש לך עצה או סתם לדבר אני אשמח.. בת כמה את?

היי

אני בת 25.5. גם אנחנו ניסינו לא להיות ביחד. נפרדנו אחרי שנתיים וחצי של חברות למשך חודשייםן וחזרנו. ונפרדנו גם קצת לפני ההצעה וחזרנו. גם אנחנו חשבנו שאנחנו לא מסוגלים האחת בלי השניה, ובכל זאת... אני יודעת שאחת הבעיות שהציקו לאקס שלי היו שלא היה לו ניסיון רב עם נשים לפני. זה ממש הציק לו כי הוא לא ידע מה הוא מפסיד בחוץ. ברור שאחריי פרידתנו הסופית הוא גילה את העולם שבחוץ והבין שלמעשה הוא לא הפסיד שום דבר. אז הגיע השלב שהוא רצה לחזור והבטיח לי עולם ומלואו. לשמחתי לא נכנעתי לנוסטלגיה והבנתי שמגיע לי יותר טוב. מה שאני יכולה להציע לך, כדי לבחון את כוונותיו של הבחור זה לבוא אליו עם יומן ולהגיד לו- בוא נקבע תאריך!!! גם אם זה יהיה בעאוד שנה מהיום- אבל שיהיה תאריך! תראי איך הוא מתמודד עם האתגר הזה, עד כמה זה מכניס אותו ללחץ. התגובה שלו תוכל להנחות אותך בהמשך הדרך. ויחד עם כל הדברים האלו, אסור שהוא יקבל החלטות מתוך לחץ (כמו שהיה אצלי) כי אז הוא לא יהיה שלם עם החחלטה (למרות שהאקס אמר שהוא שלם) וטוב לא יצא מזה... בקיצור, את צריכה למצוא את דרך המלך שבין לגרום לו להגיע לאן שאת רוצה ובין זה שזה יהיה מתוך רצון שלו. קשה, אני יודעת, ויתכן שאולי המטרה כאן היא בכלל לא בטווח ההשגה שלך.
עבור לעמוד
,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
20 פלוס
בחר
בחר