זהו... נגמר

זהו... נגמר

ערב טוב, לצערי אתמול הכל נגמר... הוא אמר שהוא חשב על זה המון ושלא נראה לו שהוא יצליח לקבל החלטה כל זמן שאנחנו ביחד. אז ארזתי הכל וחזרתי לבית ההורים. 5 שנים מדהימות ארוזות בתוך שקיות נייר וניילון. היו הוא התקשר, ביקש שאשאיר לו דלת פתוחה. אמר שהוא מרגיש כל כך טיפש ושהוא לא מאמין שהוא נתן לזה לקרות. אני לא מאשימה אותו לרגע. אני יודעת שקשה לו ושהוא לא מוצא את עצמו. אני יודעת שהוא כל כך התייסר בחודשים האחרונים ואני מקווה שעכשיו הוא יוכל להרגע קצת, להחזיר לעצמו את שמחת החיים. אני יודעת עכשיו שעשינו את הצעד הנכון. יכול להיות שאנחנו בכלל לא צריכים להיות ביחד, יכול להיות שזו רק שאלה של עיתוי. נדע את זה רק בפרספקטיבה של זמן. עכשיו אני צריכה להמשיך בחיי אני יודעת... אבל זה כל כך קשה, עצוב, כואב... עדיין כשאני מדמיינת את העתיד שלי אני רואה אותו שם ואני יודעת שכך גם אצלו... אז למה??! כואב, כואב

בובית

נשמה אני מזדהה איתך אומנם הקשר הכי ארוך שלי היה שנה אבל אני מבינה מה את מרגישה אני מפחדת להכנס לקשרים ארוכי טוווח בגלל שאני מפחדת להפגע אני יודעת שזה לא קשור כל כך למה שאת מדברת פה רק רציתי לומר לך שאני מעריצה אותך על זה שאת יודעת לקום וללכת כי לי קצת קשה למרות שאני יודעת עם מי אני רוצה להתחתן רק אם אפשר את יכולה להסביר לי מה היה הסיפור שהוא צריך להחליט על מה? למה עזבת? חתונה?

משתתפת

הרשי לי להשתתף בגועל נפש שהלב מרגיש עכשיו. אני גם יצאתי מ5 שנים ארוכות , לא שואלים למה,לא שואלים איך נתנו לזה לקרות.. אני לא מכירה את הסיפור שלך, ואני לא יודעת בדיוק למה נפרדתם, אבל לפי מה שאת רושמת, נשארה אהבה וכנראה שזה לא היה קשור לפרידה וזה אני חושבת הכי קשה. ששני אנשים שאוהבים אחד את השני לא יכולים להיות יחד. רק צריך להמשיך הלאה, וכמובן, את לא תשארי לבד. אם זה זה.. אתם תחזרו אפילו עודכמה שנים.. אני לא סתם אומרת אני אומרת לך את זה מנסיון של אחותי, שנפרדה מהחבר אחרי 3 שנים , הם לא התראו 3 שנים ופתאום במקרה הם נפגשו.. וכן התחתנו בסוף.. 2 ילדים מקסימים.. אם זה זה .. וואלה זה עד הסוף. אם לא.. תקבלי את המגיע לך. תומכת מתי שאת צריכה..

לא קל...

היי חומד... לא קל בכלל... 5 שנים לא הולכות ברגל. אין לי מושג כבר מה להגיד לך. שאני עובר את אותו דבר? (לא מעניין). שאל תאבדי תקווה? (אולי תחזרו, אבל אולי גם לא...) שתתני לו זמן? לך זמן? הרי זמן, מקהה רגשות, פותח עיניים לשניכם, מפגיש באנשים חדשים, החיים זורמים הלאה... מי יודע מה יהיה. בכל מקרה, מניסיוני המועט (3 חודשים בבועת זמן שבה לי השעון עצר והלב קפא, ולה החיים, כך נראה, רק התחילו... אוניברסיטה, חברים חדשים, חיים אחרים) את הולכת לקראת תקופה לא קלה, עם הרבה רגעי חושך אבל גם, ואת זה אני מבטיח, נקודות אור שבהם את חייבת, אבל חייבת להאחז. ושאף אחד לא יסיט אותך מהם... אני פה, אם תרצי, גם במייל, שחר.

stop crying your heart on

Hold up hold on don't be scared You'll never change what's been and gone May your smile. Shine on. Don't be scared Your destiny may keep you warm. Cos all of the stars are fading away Just try not to worry you'll see them some day Take what you need and be on your way And stop crying your heart out Get up. Come on why you scared You'll never change what been and gone אין לי הרבה מה להיגד, בטח לא דבים שיוכלו לעזור. להגיד שהכל יהיה בסדר ושאנחנו איתך נשמע לך בטח בנאלי מקווה שתמצאי נחמה ועידוד בשיר

לא קל...

היי חומד... לא קל בכלל... 5 שנים לא הולכות ברגל. אין לי מושג כבר מה להגיד לך. שאני עובר את אותו דבר? (לא מעניין). שאל תאבדי תקווה? (אולי תחזרו, אבל אולי גם לא...) שתתני לו זמן? לך זמן? הרי זמן, מקהה רגשות, פותח עיניים לשניכם, מפגיש באנשים חדשים, החיים זורמים הלאה... מי יודע מה יהיה. בכל מקרה, מניסיוני המועט (3 חודשים בבועת זמן שבה לי השעון עצר והלב קפא, ולה החיים, כך נראה, רק התחילו... אוניברסיטה, חברים חדשים, חיים אחרים) את הולכת לקראת תקופה לא קלה, עם הרבה רגעי חושך אבל גם, ואת זה אני מבטיח, נקודות אור שבהם את חייבת, אבל חייבת להאחז. ושאף אחד לא יסיט אותך מהם... אני פה, אם תרצי, גם במייל, שחר.

לכולכם

ראסמי אני לא צוחקת עכשיו עם כל התמיכה הזו זה עושה לי חשק להפגע גם כן הלוואי שהייתה סביבי כל כך הרבה תמיכה כשאני בכיתי ימים רצופים.....אני נוטה לדחות אנשים כשאני בוכה יכול להיות בגלל זה לא הרגשתי את התמיכה אבל אני מה שמחה שאני מדברת איתכם פה ובובה, יהיה טובבבבבב סמכי עליי תחשבי רק חיובי LUQA

זהו... נגמר

ערב טוב, לצערי אתמול הכל נגמר... הוא אמר שהוא חשב על זה המון ושלא נראה לו שהוא יצליח לקבל החלטה כל זמן שאנחנו ביחד. אז ארזתי הכל וחזרתי לבית ההורים. 5 שנים מדהימות ארוזות בתוך שקיות נייר וניילון. היו הוא התקשר, ביקש שאשאיר לו דלת פתוחה. אמר שהוא מרגיש כל כך טיפש ושהוא לא מאמין שהוא נתן לזה לקרות. אני לא מאשימה אותו לרגע. אני יודעת שקשה לו ושהוא לא מוצא את עצמו. אני יודעת שהוא כל כך התייסר בחודשים האחרונים ואני מקווה שעכשיו הוא יוכל להרגע קצת, להחזיר לעצמו את שמחת החיים. אני יודעת עכשיו שעשינו את הצעד הנכון. יכול להיות שאנחנו בכלל לא צריכים להיות ביחד, יכול להיות שזו רק שאלה של עיתוי. נדע את זה רק בפרספקטיבה של זמן. עכשיו אני צריכה להמשיך בחיי אני יודעת... אבל זה כל כך קשה, עצוב, כואב... עדיין כשאני מדמיינת את העתיד שלי אני רואה אותו שם ואני יודעת שכך גם אצלו... אז למה??! כואב, כואב

"זה לא קל, מישהו קם וחותך הוא הולך לא קל...." (היהודים- לא קל)

משתתפת

הרשי לי להשתתף בגועל נפש שהלב מרגיש עכשיו. אני גם יצאתי מ5 שנים ארוכות , לא שואלים למה,לא שואלים איך נתנו לזה לקרות.. אני לא מכירה את הסיפור שלך, ואני לא יודעת בדיוק למה נפרדתם, אבל לפי מה שאת רושמת, נשארה אהבה וכנראה שזה לא היה קשור לפרידה וזה אני חושבת הכי קשה. ששני אנשים שאוהבים אחד את השני לא יכולים להיות יחד. רק צריך להמשיך הלאה, וכמובן, את לא תשארי לבד. אם זה זה.. אתם תחזרו אפילו עודכמה שנים.. אני לא סתם אומרת אני אומרת לך את זה מנסיון של אחותי, שנפרדה מהחבר אחרי 3 שנים , הם לא התראו 3 שנים ופתאום במקרה הם נפגשו.. וכן התחתנו בסוף.. 2 ילדים מקסימים.. אם זה זה .. וואלה זה עד הסוף. אם לא.. תקבלי את המגיע לך. תומכת מתי שאת צריכה..

sky, סיפורים כמו של אחותך

נוטעים תקווה...גם בי. אבל, פסימי שכמוני, קול קטן תמיד צועק לי שאסור לחיות באשלייה הזאת... וחוצמזה, אני בן 24, אני לא מוכן להעביר את החיים בציפייה למשהו שאולי יקרה ואולי... ואם אהבת חיי תתחתן לפתע אם אחר? מספיק לי לדמיין את המחשבה שהיא יוצאת עם אחר בשביל לקרוע אותי מבפנים... אז חתונה? זה יהיה, כנראה לקוח מתוך איזה סרט קיטש הוליוודי בה הגיבור מבכה את אובדנו באיזה פאב אפלולי על כוס וויסקי ובאותו הזמן בקצה השני מישהי מוצאת את אושרה... כמובן שבסרט ההוליוודי ברגע האחרון הכל מסתדר וליפהפיה נופל האסימון... ועל זה נאמר, yea right... לעזאזל גלגלצ, היו חייבים לשים עכשיו את hello של ליונל ריצ'י? מה הולך פה?

תודהה לך הצלת אותי

שמעתי את השיר הזה עכשיו ברדיו ומשום מה חשבתי שזה לא סטיבי וונדר i just call to say i love ולא הבנתי עד שבאתי לכתוב לי את זה בפיתקית להוריד ונפל לי האסימון שזה לא זה ורק עכשיו נזכרתי בריצ'י הזה עם הקליפ עם העיוורת שחרשו את אמא שלו בvh1 תודה חומד וחוץ מזה אני שמתי לב שאתה טיפוס פאסימי חומד אין לך בשביל מה אפילו אם תגמור לבד הכי חשוב זה חיוך על הפנים ולגמור את היום בלהכנס למיטה ולהרגיש אתה מאושר ושהעברת עוד יום עם האהבה הכי גדולה שלך- אתה עצמך!!! חומד תתאפס אני איתך! וגם את גל גל

זהו... נגמר

ערב טוב, לצערי אתמול הכל נגמר... הוא אמר שהוא חשב על זה המון ושלא נראה לו שהוא יצליח לקבל החלטה כל זמן שאנחנו ביחד. אז ארזתי הכל וחזרתי לבית ההורים. 5 שנים מדהימות ארוזות בתוך שקיות נייר וניילון. היו הוא התקשר, ביקש שאשאיר לו דלת פתוחה. אמר שהוא מרגיש כל כך טיפש ושהוא לא מאמין שהוא נתן לזה לקרות. אני לא מאשימה אותו לרגע. אני יודעת שקשה לו ושהוא לא מוצא את עצמו. אני יודעת שהוא כל כך התייסר בחודשים האחרונים ואני מקווה שעכשיו הוא יוכל להרגע קצת, להחזיר לעצמו את שמחת החיים. אני יודעת עכשיו שעשינו את הצעד הנכון. יכול להיות שאנחנו בכלל לא צריכים להיות ביחד, יכול להיות שזו רק שאלה של עיתוי. נדע את זה רק בפרספקטיבה של זמן. עכשיו אני צריכה להמשיך בחיי אני יודעת... אבל זה כל כך קשה, עצוב, כואב... עדיין כשאני מדמיינת את העתיד שלי אני רואה אותו שם ואני יודעת שכך גם אצלו... אז למה??! כואב, כואב

אני אופטימי ...

לפי מה שאת כותבת פה, המצב עדיין לא סגור סופית, יש פה מקום לדיונים... האמת? אני עדיין לא מבין מה גרם לו לאבד את שמחת החיים כשכבר החלטתם להתחתן... (הלוואי עלי ...) הרי איזו דרך אחרת יש לי להגיד לבת זוגי: "אני אוהב אותך כל כך שאני מוכן לקבל אותך כחלק בלתי נפרד מהחיים שלי, לזמן בלתי מוגבל !" לדעתי זו הדרך הכי יפה. אתם צריכים לשבת וללבן את העניין. אולי יש פה דברים אחרים ... ובכל זאת, אני עדיין אופטימי... שרון- שמבין וכואב איתך ...

תודהה לך הצלת אותי

שמעתי את השיר הזה עכשיו ברדיו ומשום מה חשבתי שזה לא סטיבי וונדר i just call to say i love ולא הבנתי עד שבאתי לכתוב לי את זה בפיתקית להוריד ונפל לי האסימון שזה לא זה ורק עכשיו נזכרתי בריצ'י הזה עם הקליפ עם העיוורת שחרשו את אמא שלו בvh1 תודה חומד וחוץ מזה אני שמתי לב שאתה טיפוס פאסימי חומד אין לך בשביל מה אפילו אם תגמור לבד הכי חשוב זה חיוך על הפנים ולגמור את היום בלהכנס למיטה ולהרגיש אתה מאושר ושהעברת עוד יום עם האהבה הכי גדולה שלך- אתה עצמך!!! חומד תתאפס אני איתך! וגם את גל גל

פסימי? לאא

אני ??? כל מי שמכיר אותי, בד"כ נקרע מצחוק לידי, אני שנון בצורה מטורפת. וצנוע, כן. ויפה? לא יודע, ורד קיבלה תמונה. (ומאז היא לא מדברת איתי, מה ז ה אומר?) בכל מקרה, זה סתם שעה של עצב, תמיכה, ומחשבות עמוקות מול מסך הפורום (המדהים) הזה, לא פסימיות כדרך חיים. ברור שאני מחזיק מעמד. ואני שמח שאת חושבת שהדבר הכי נפלא בעולם ללכת איתו למיטה, זה אני. i couldn't agree more. ואם תרצי עוד עזרה בשירים, הכי את המומחה. ואם את גם מנגנת, בכלל סבבה, ונקים להקה (אבל הגיטרה שמורה לי). כל זה - יהיה בעונה השנייה של ימי חיינו, luqa + shac... ביי

luqa and shac sitting on a tree- K-I-S-S-I-N-G

אתה לא צריך לעודד אותה לשקוע בעצב שלה כמה שצריך להתמודד ולא להדחיק את הכאב - להתמודד איתו על מנת שהוא יעבור אבל אני חושבת שהיא צריכה פרספקטיבה אחרת תגידי לי! מה אתה עושה לילדה!!!! זהו אין ילדים !!! תגיד לאמא שלך שתאמץ נכדים!!!אני סוגרת את המעל ההשרצה והאמת אני ממש רציתי ללמוד גיטרה אבל לא היה לי זמן עם הלימודים והעבודה אני מקווה למצוא זמן באמת באמת- ממש מתאימה לי הנגינה כסוג של תראפיה- בטירוף LUQA

sky, סיפורים כמו של אחותך

נוטעים תקווה...גם בי. אבל, פסימי שכמוני, קול קטן תמיד צועק לי שאסור לחיות באשלייה הזאת... וחוצמזה, אני בן 24, אני לא מוכן להעביר את החיים בציפייה למשהו שאולי יקרה ואולי... ואם אהבת חיי תתחתן לפתע אם אחר? מספיק לי לדמיין את המחשבה שהיא יוצאת עם אחר בשביל לקרוע אותי מבפנים... אז חתונה? זה יהיה, כנראה לקוח מתוך איזה סרט קיטש הוליוודי בה הגיבור מבכה את אובדנו באיזה פאב אפלולי על כוס וויסקי ובאותו הזמן בקצה השני מישהי מוצאת את אושרה... כמובן שבסרט ההוליוודי ברגע האחרון הכל מסתדר וליפהפיה נופל האסימון... ועל זה נאמר, yea right... לעזאזל גלגלצ, היו חייבים לשים עכשיו את hello של ליונל ריצ'י? מה הולך פה?

חס וחלילה לחכות!!!

אם הבנת אתזה ככה,אז ממש לא. הסיפור של אחותי זה סיפור שלא רואים הרבה... יש הרבה טרגדיות בעולם... אמרתי שצריך להמשיך הלאה.. חייבים. אני כבר שנה פרודה מהבחבר אחרי 5 שנים,ושנינו לא עושים לזה סוף. אנחנו חלשים. קטונתי מלתת עצה של " תעזבי!!" אל תחשבי!... וכו' אני יודעת כמה שזה קשה.. אבל אם יש את התקווה שאם הגורל שלנו להיות ביחד, אז להנות בנתיים,ללמוד להכיר לדעת.. ואם זה יהיה , זה יהיה, אם לא, מקבלים בסוף את הגורל שלנו... וזה גם טוב. :)

luqa and shac sitting on a tree- K-I-S-S-I-N-G

אתה לא צריך לעודד אותה לשקוע בעצב שלה כמה שצריך להתמודד ולא להדחיק את הכאב - להתמודד איתו על מנת שהוא יעבור אבל אני חושבת שהיא צריכה פרספקטיבה אחרת תגידי לי! מה אתה עושה לילדה!!!! זהו אין ילדים !!! תגיד לאמא שלך שתאמץ נכדים!!!אני סוגרת את המעל ההשרצה והאמת אני ממש רציתי ללמוד גיטרה אבל לא היה לי זמן עם הלימודים והעבודה אני מקווה למצוא זמן באמת באמת- ממש מתאימה לי הנגינה כסוג של תראפיה- בטירוף LUQA

אין לך מושג

כמה זה נכון אני תפסתי גיטרה ליד רק בגיל יחסית מאוחר (בן 6). סתם, בערך בצבא (חוויה שנראה לי שעוד לא עברת, ילדונת), היה איתי בחור באחד המקומות שעברתי בהם (בחור שלימים היה איתי מפק"צ באותו מקום:), בקיצור הוא הביא גיטרה ואני החרמתי לו אותה, ופיציתי על כל שנות הילדות האבודות שלי . כל לילה ב-12:00, או 02:00 בלילה, מתי שהיינו חוזרים, היינו מנסים להבין איך לעזאזל אתה אמור לעשות אקורדים מסוימים בלי להשתמש גם באצבעות ברגליים, או בעזרת השכנה. היום? התנוחה הטבעית שלי זה עם גיטרה (קניתי קלאסית) מול המחשב, ובין לבין הודעה בפורום לחפש שירים שאני אוהב באינטרנט עם האקורדים שלהם ולנסות לנגן אותם... אז נכון, עדיין לא "סלאש", אבל נושף בעורפו, (הזכרת גאנס מקודם, אז הייתי חייב להיות נוסטלגי כנ"ל)... אבל בתור תראפיה זה הרבה יותר זול מפסיכיאטר קליני. ויותר כיף. וגם אין לי ממש "שכנים" ככה זה לא מפריע לאף אחד ...

בובית

נשמה אני מזדהה איתך אומנם הקשר הכי ארוך שלי היה שנה אבל אני מבינה מה את מרגישה אני מפחדת להכנס לקשרים ארוכי טוווח בגלל שאני מפחדת להפגע אני יודעת שזה לא קשור כל כך למה שאת מדברת פה רק רציתי לומר לך שאני מעריצה אותך על זה שאת יודעת לקום וללכת כי לי קצת קשה למרות שאני יודעת עם מי אני רוצה להתחתן רק אם אפשר את יכולה להסביר לי מה היה הסיפור שהוא צריך להחליט על מה? למה עזבת? חתונה?

תקציר העלילה

קודם כל, תודה על התמיכה. זה מאוד עוזר. לבקשתך, להלן תקציר: לפני כחודשיים וחצי נפרדנו כדי שכל אחד יוכל לחשוב לבד על עתיד יחסינו. הנטיות היו ברורות- אני רוצה והוא פוחד. שנינו חשבנו שהזמן של כל אחד לבד יעשה טוב. אחרי חודש הוא חזר עם טבעת אמר שהוא שלם ורוצה הכי בעולם. היינו בעננים יומיים ולא הבנו שהצרות רק מתחילות... נלחצנו, שנינו, אבל הוא יותר. פתאום הוא החליט שהוא כבר לא שלם ושהוא עדיין לא בשל. אבל מה שהיה הכי קשה כל הזמן הזה היה ששנינו ידענו שאנחנו אוהבים ורוצים להנשא. בגלל זה נתנו לזה עוד זמן, חשבנו שהזמן יעזור לנו להתרגל לרעיון... אבל לא... הסוף היה בלתי נמנע...
עבור לעמוד
,
בחזרה לפורום
כרגע בפורום זה: אין משתמשים רשומים
עבור לפורום:
20 פלוס
בחר
בחר