אולי זה קצת מקומם אבל בכל זאת....
אני מנסה להכנס רגע לראש של ילד ומהצד של הילד, זה באמת לא נעים לישון לבד.אנחנו מבוגרים ובכל זאת, לא כל אחד מאיתנו הולך לישון במיטה שלו, יותר נחמד שיש מישהו ליד, זה נותן הרגשת בטחון, על אחת כמה וכמה לילד.
ובכל זאת, רוב הילדים ישנים לבד במיטה שלהם, ובדרך כלל גם בחדר משלהם, גם אם יש אחים נוספים.
בנוסף, לדעתי, ילד שהוריו ישנים מרגיש קצת נטוש כי זה זמן שהם לא רואים אותו ולא ערים לקיומו, וילדים כמו גם מבוגרים במקרה הזה, רוצים שיכירו בקיומם.
עד כאן מהצד של הילד.
אני הייתי מנסה לבדוק ממתי הילד התחיל להרגיש איזשהו חוסר בטחון, או רצון במישהו לידו. אפילו שהוא רק מעיר אתכם, אולי זה כדי לדעת שאתם שם. אילו אירועים קרו בסמוך לזמן שבו החל להעיר אתכם (האם לאחר שהחלו הלימודים, האם לאחר מקרה אחר?) לאחר שיודעים לשים את היד על הזמן המתאים, אפשר לנחש למה להתייחס, ובכל מקרה לדעתי זה נעוץ במשהו שערער קצת את בטחונו.
שאלה שניה שהייתי שואלת את עצמי היא מה קורה אחרי שהוא מעיר אתכם? האם זה רק לדקה, בואו כסו אותי, תהיו איתי דקה וזה מספיק, או שזה נגרר ונגרר.
באופן אישי, אם זה רק לכסות, להגיד לילה טוב פעם נוספת, אני לא חושבת שהייתי מתנגדת לזה, בסופו של דבר זה לא ימשך לנצח, אלא רק לתקופה שבה הוא יותר צריך אתכם (שבוע, שבועיים, שנה או יותר, עד שיחזור בטחונו).
ולגבי חלומות וזה שאי אפשר לעבוד עליו, אז מה? תמיד נחמד לספר סיפורי מעשיות. הבן שלי בן 6 וחצי, הוא יודע שאין כזה דבר "פיית השיניים" אבל עדיין הוא מחכה לה אחרי שנופלת לו שן. גם לגבי חלומות, קניתי לו איזה דבר שטותי כזה מנוצות שנקרא "לוכד חלומות", זה אפילו לא יפה ולא דקורטיבי, אבל תלינו לו את זה מעל המיטה, אמרתי לו שלאינדיאנים זה עוזר. ומה שטוב לאינדיאנים יכול להיות טוב גם לו. ודרך אגב, הוא מגיע אלינו למיטה כל יום לפנות בוקר כי קר לו (מזיעים אצלו במיטה...), אני בונה על זה שעד הצבא זה יעבור לו...בינתיים הקימה מהמיטה והחזרתו למיטה שלו נופלת על בעלי. וזה סידור נוח לכולנו. החיבוק הזה של 15 שניות עד שמגיעים אליו למיטה עושה את שלו, אפילו בלי מילים.
בהצלחה
