בעיקרון זה דיי חרטא, לא מטעמי האישי אלא דווקא מאיך שהם מציגים את זה. מסלול הקד"צ (שזה מה שאני חושב שמדובר עלי, תקנו אותי אם אני טועה) כולל בתוכו שירות קדם צבאי של שלושה חודשים בבסיס "הטכני" של חיל האויר בחיפה, בו לומדים מקצועות כגון חשמלאות ומכונאות מטוסים. הם מציגים את הקורס כחופשה של ממש: לומדים מראשון עד חמישי ואז משתחררים הביתה, יש בריכה וחדר כושר (אחרי הכל - חיל אויר), ואפילו מקבלים כמה אלפי שקלים לחודש. משמע: הקד"צ אולי גן עדן, אבל השירות מסתכם בחימוש מטוסים לפני יציאה ובתיקונם. לא מרגש במיוחד (או בכלל) וגם לא תורם לחיים האזרחיים מאוחר יותר. אני ברחתי משם ברגע שהבנתי מה זה (וברגע שקלטתי שלכול מי שסביבי יש פרופיל 64 ומטה וקב"א בהתאם. אבל זה רק אני, שרוצה פלס"ר בכל מחיר. כל אחד וההחלטות שלו. בכל זאת - הם מאוד מאוד מפרסמים ומדברים על השלושה חודשים, אבל השירות כמעט ולא מוזכר, הייתי לוקח את זה לתשומת ליבי, אחרי הכל - טקטיקות פרסום.

http://community.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=f/m/object&id=8594189 בהצלחה

השאלה היא יותר לגביי נהלים, מה מותר ומה אסור. את התאכלס אני אתן לעצמי ללמוד בשטח.

נחמד לשמוע שיש איזושהי הערכה ליחידה הזו. גם אני מתגייס לפלס"ר שריון, או לפחות הולך לגיבוש. אני לא יודע עד כמה קל להתקבל, זה תלוי בגיבוש, כדי להגיע לגיבוש כל מה שצריך לעשות זה להכשל בצנחנים ולבקש פלס"ר בטופש שנותנים בהתחלה, או פשוט לבקש פלס"ר שריון אצל הקצין מיון. זה מה שאני עשיתי. הגיוס שלי ב30 בנובמבר, נראה אתכם בגיבוש! בהצלחה.

אתה מעז להחליט מה טוב או לא טוב למדינה שלנו? מי אתה? שירתת בצבא? ראית מה הולך שם? ישבת בכסא מקבלי ההחלטות? עברת עשרות על עשרות שנים במדינה מוכת המלחמה שלנו? מה אתה יודע? אנחנו במצב חירום לאומי כבר 50 שנה. אנחנו כבשנו שטחים מפה ומשם לשם הגנה בלבד, והגנה לפעמים פירושה התקפה. אנחנו שומרים את השטחים לעצמנו כחוצץ (לא מספיק) בין תל אביב לבין מחבלים. מה אתה חושב? שאם נצא פתאום מהשטחים ותוקם מדינה פלסטינית אז הממשל שלה יכין תוך יומיים צבא משלו שיחסל את הטרור? צה"ל, כשמו, הוא צבא ההגנה לישראל, והוא פה בשביל להגן על כולנו. אני לא יודע מה איתך, אבל אני עוד חודשיים מתגייס לפלס"ר שריון כדי לשרת את המדינה שאניאוהב, המדינה בה אני בוטח ולה אני חייב כה רבות. כן,וגם כדי להגן נאיביים פציפיסטים משתמטים כמוך. לא אכפת לי בן כמה אתה, ולא אכפת לי בנוגע למרד נעורים או שטויות כאלה (כאילו שאנחנו בוחרים את ה"מרד נעורים" הזה שלנו...וואט דה פאק?). כמו שנאמר - רד מהעץ שלך ותבין שאנחנו במלחמה פה, והצבא זקוק לכוח אדם.

אני החלטתי על הקעקוע שלי (הראשון, זה שעל הצוואר, משמע בולט מאוד) אחרי בערך חודשיים שלושה של חיפושים. עברתי בעיקר על קטלוגים של טרייבלים וקלטים ואפילו קצת פנטזיה... בסוף פשוט שמרתי לי מספר כלשהו של דוגמאות שאהבתי בתוך הראש, יחד עם זאת חשבתי פחות או יותר על מקום מסויים לכל דוגמא. נתתי להכל להתפתח בראש שלי עד שלבסוף יום אחד בהיר, בדרך לעבודה, החלטתי על אחת מהדוגמאות ועל כך שהיא תהיה על הצוואר שלי (צד שמאל). ככה סתם פתאום קפץ לי לראש שהיא הכי מוצאת חן בעיני, אפילו שהיא לא הייתה מושלמת...זה היה מין נחש טרייבלי כזה לא משו, אבל היה לו הרבה פוטנציאל אם אני אתחיל להתעסק איתו עד שאני באמת אוהב אותו. קיצר חזרתי לסטודיו בו הייתה הדוגמא המדוברת, וביקשתי לקבל עותק והתחלתי להתעסק איתו. בסוף הוספתי כנפיים ושן. נתתי את הנתוצאה למקעקע והוא החליק את השינויים שלי, עשה אותם יותר מקצועיים אבל שמר על אותו הרעיון. אמרתי שאני רוצה אותו על הצוואר, וזהו, עשו לי אותו. ככה שאצלי זה התפתח בראש לבד, הציור והשינויים והמיקום. רק הערה נוספת קטנה, אם אתם מסתכלים במראה ובא לכם על צד מסויים של הגוף, נגיד יד שמאל - אז שקלו את העובדה שהצדדים במראה, משמע ימין ושמאל, נשארים אותו הדבר, אבל הצדדים ב"מציאות" (משמע מי שרואה אותכם מול הפנים) מתהפכים. זה נשמע נורא ברור אבל נא לשים לב, כי עלולים לשכוח. זה קרה לי עם הנזם כבר פעמיים.